Torna alle Fonti
Antico Testamento
Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa
226 pericopi
Ester 7 — la caduta di Hamàn e la divergenza LXX/TM
Ester 7,1-10·MT (OSHB) + LXX·5/6
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה
Εἰσῆλθεν δὲ ὁ βασιλεὺς καὶ Αμαν συμπιεῖν τῇ βασιλίσσῃ.
E venne il re con Hamàn a bere con la regina Estèr.
2
ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש
εἶπεν δὲ ὁ βασιλεὺς Εσθηρ τῇ δευτέρᾳ ἡμέρᾳ ἐν τῷ πότῳ Τί ἐστιν, Εσθηρ βασίλισσα, καὶ τί τὸ αἴτημά σου καὶ τί τὸ ἀξίωμά σου; καὶ ἔστω σοι ἕως τοῦ ἡμίσους τῆς βασιλείας μου.
E disse il re a Estèr anche il secondo giorno, nel banchetto del vino: «Qual è la tua richiesta, regina Estèr? Ti sarà data. E qual è la tua domanda? Fino a metà del regno, e sarà fatta».
3
ותען אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי
καὶ ἀποκριθεῖσα εἶπεν Εἰ εὗρον χάριν ἐνώπιον τοῦ βασιλέως, δοθήτω ἡ ψυχή μου τῷ αἰτήματί μου καὶ ὁ λαός μου τῷ ἀξιώματί μου·
E rispose la regina Estèr e disse: «Se ho trovato grazia ai tuoi occhi, o re, e se al re piace, mi sia data la mia anima, la mia vita, alla mia richiesta, e il mio popolo alla mia domanda:
4
כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך
ἐπράθημεν γὰρ ἐγώ τε καὶ ὁ λαός μου εἰς ἀπώλειαν καὶ διαρπαγὴν καὶ δουλείαν, ἡμεῖς καὶ τὰ τέκνα ἡμῶν εἰς παῖδας καὶ παιδίσκας, καὶ παρήκουσα· οὐ γὰρ ἄξιος ὁ διάβολος τῆς αὐλῆς τοῦ βασιλέως.
ché siamo stati venduti, io e il mio popolo, per essere sterminati, uccisi e fatti perire. Se fossimo stati venduti per servi e serve avrei taciuto, ché l'angustia non sarebbe pari al danno del re».
5
ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן
εἶπεν δὲ ὁ βασιλεύς Τίς οὗτος, ὅστις ἐτόλμησεν ποιῆσαι τὸ πρᾶγμα τοῦτο;
E disse il re Achashveròsh e disse a Estèr la regina: «Chi è costui, e dov'è colui che ha ripieno il suo cuore di far così?».
6
ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה
εἶπεν δὲ Εσθηρ Ἄνθρωπος ἐχθρὸς Αμαν ὁ πονηρὸς οὗτος. Αμαν δὲ ἐταράχθη ἀπὸ τοῦ βασιλέως καὶ τῆς βασιλίσσης.
E disse Estèr: «Un uomo avversario e nemico, un oppressore e un persecutore, questo Hamàn malvagio!». E Hamàn fu atterrito davanti al re e alla regina.
7
והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך
ὁ δὲ βασιλεὺς ἐξανέστη ἐκ τοῦ συμποσίου εἰς τὸν κῆπον· ὁ δὲ Αμαν παρῃτεῖτο τὴν βασίλισσαν, ἑώρα γὰρ ἑαυτὸν ἐν κακοῖς ὄντα.
E il re si levò nel suo furore dal banchetto del vino verso il giardino del palazzo; e Hamàn restò a supplicare per la sua anima, per la sua vita, Estèr la regina, ché vide che era decisa contro di lui la sciagura da parte del re.
8
והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה היין והמן נפל על המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו
ἐπέστρεψεν δὲ ὁ βασιλεὺς ἐκ τοῦ κήπου, Αμαν δὲ ἐπιπεπτώκει ἐπὶ τὴν κλίνην ἀξιῶν τὴν βασίλισσαν· εἶπεν δὲ ὁ βασιλεύς Ὥστε καὶ τὴν γυναῖκα βιάζῃ ἐν τῇ οἰκίᾳ μου; Αμαν δὲ ἀκούσας διετράπη τῷ προσώπῳ.
E il re tornò dal giardino del palazzo alla casa del banchetto, e Hamàn era caduto sul divano dov'era Estèr; e disse il re: «Vuoi anche violare la regina con me in casa?». La parola uscì dalla bocca del re, e coprirono la faccia di Hamàn.
9
ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עמד בבית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו
εἶπεν δὲ Βουγαθαν εἷς τῶν εὐνούχων πρὸς τὸν βασιλέα Ἰδοὺ καὶ ξύλον ἡτοίμασεν Αμαν Μαρδοχαίῳ τῷ λαλήσαντι περὶ τοῦ βασιλέως, καὶ ὤρθωται ἐν τοῖς Αμαν ξύλον πηχῶν πεντήκοντα. εἶπεν δὲ ὁ βασιλεύς Σταυρωθήτω ἐπ’ αὐτοῦ.
E disse Charvonàh, uno degli eunuchi davanti al re: «Ecco, anche il legno, il patibolo che Hamàn ha fatto per Mordekhài, che parlò bene per il re, sta nella casa di Hamàn, alto cinquanta cubiti». E disse il re: «Appendételo a esso».
10
ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה
καὶ ἐκρεμάσθη Αμαν ἐπὶ τοῦ ξύλου, ὃ ἡτοίμασεν Μαρδοχαίῳ. καὶ τότε ὁ βασιλεὺς ἐκόπασεν τοῦ θυμοῦ.
E appesero Hamàn al legno che aveva preparato per Mordekhài: e l'ira del re si placò.