Torna alle Fonti
Antico Testamento
Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa
226 pericopi
La preghiera di confessione e le settanta settimane — Dn 9,1-27
Daniele 9,1-27·MT (OSHB) + LXX·5/7
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים
Ἔτους πρώτου ἐπὶ Δαρείου τοῦ Ξέρξου ἀπὸ τῆς γενεᾶς τῆς Μηδικῆς, οἳ ἐβασίλευσαν ἐπὶ τὴν βασιλείαν τῶν Χαλδαίων,
Nell'anno primo di Daryàwesh figlio di Achashveròsh, della stirpe dei Medi, che regnò sul regno dei Caldei —
2
בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר יהוה אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה
τῷ πρώτῳ ἔτει τῆς βασιλείας αὐτοῦ ἐγὼ Δανιηλ διενοήθην ἐν ταῖς βίβλοις τὸν ἀριθμὸν τῶν ἐτῶν, ὅτε ἐγένετο πρόσταγμα τῇ γῇ ἐπὶ Ιερεμιαν τὸν προφήτην ἐγεῖραι εἰς ἀναπλήρωσιν ὀνειδισμοῦ Ιερουσαλημ, ἑβδομήκοντα ἔτη.
nell'anno primo io, Daniyèl, compresi dai libri il numero degli anni di cui fu parola del TetraGramma al profeta Yirmeyàhu: settant'anni dovevano compiersi per le rovine di Yerushalàim, settant'anni di esilio decretati.
3
ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר
καὶ ἔδωκα τὸ πρόσωπόν μου ἐπὶ κύριον τὸν θεὸν εὑρεῖν προσευχὴν καὶ ἔλεος ἐν νηστείαις καὶ σάκκῳ καὶ σποδῷ.
E volsi il mio volto al Signore Dio per cercarlo in preghiera e suppliche, con digiuno, sacco e cenere, come chi piange un lutto.
4
ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו
καὶ προσηυξάμην πρὸς κύριον τὸν θεὸν καὶ ἐξωμολογησάμην καὶ εἶπα Ἰδού, κύριε, σὺ εἶ ὁ θεὸς ὁ μέγας καὶ ὁ ἰσχυρὸς καὶ ὁ φοβερὸς τηρῶν τὴν διαθήκην καὶ τὸ ἔλεος τοῖς ἀγαπῶσί σε καὶ τοῖς φυλάσσουσι τὰ προστάγματά σου,
Pregai il TetraGramma mio Dio e confessai davanti a Lui: O Signore, Dio grande e tremendo, che custodisci l'alleanza — il patto, la berìt — e la benignità, la fedeltà d'amore (chèsed), per chi ti ama e osserva i tuoi comandi:
5
חטאנו ועוינו והרשענו הרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך
ἡμάρτομεν, ἠδικήσαμεν, ἠσεβήσαμεν καὶ ἀπέστημεν καὶ παρέβημεν τὰς ἐντολάς σου καὶ τὰ κρίματά σου
abbiamo peccato, commesso colpa, agito da empi, ci siamo ribellati contro di te, deviando dai tuoi comandi e dalle tue norme;
6
ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל עם הארץ
καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῶν παίδων σου τῶν προφητῶν, ἃ ἐλάλησαν ἐπὶ τῷ ὀνόματί σου ἐπὶ τοὺς βασιλεῖς ἡμῶν καὶ δυνάστας ἡμῶν καὶ πατέρας ἡμῶν καὶ παντὶ ἔθνει ἐπὶ τῆς γῆς.
non abbiamo ascoltato i tuoi servi i profeti, che parlarono nel tuo Nome ai nostri re, ai nostri capi, ai padri nostri e a tutto il popolo del paese.
7
לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך
σοί, κύριε, ἡ δικαιοσύνη, καὶ ἡμῖν ἡ αἰσχύνη τοῦ προσώπου κατὰ τὴν ἡμέραν ταύτην, ἀνθρώποις Ιουδα καὶ καθημένοις ἐν Ιερουσαλημ καὶ παντὶ τῷ λαῷ Ισραηλ τῷ ἔγγιστα καὶ τῷ ἀπωτέρω ἐν πάσαις ταῖς χώραις, εἰς ἃς διεσκόρπισας αὐτοὺς ἐκεῖ ἐν τῇ πλημμελείᾳ, ᾗ ἐπλημμέλησαν ἐναντίον σου.
A te, Signore, appartiene la giustizia — la fedeltà al patto (tzedaqàh) —; a noi la vergogna del volto, come in questo giorno: agli uomini di Yehudàh, agli abitanti di Yerushalàim e a tutto Israele, vicini e lontani, dispersi in ogni terra dove tu li hai cacciati per l'infedeltà che hanno commesso contro di te.
8
יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך
δέσποτα, ἡμῖν ἡ αἰσχύνη τοῦ προσώπου καὶ τοῖς βασιλεῦσιν ἡμῶν καὶ δυνάσταις καὶ τοῖς πατράσιν ἡμῶν, ὅτι ἡμάρτομέν σοι.
TetraGramma, a noi appartiene la vergogna del volto, ai nostri re, ai nostri capi e ai padri nostri, perché abbiamo peccato contro di te.
9
לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו
τῷ κυρίῳ ἡ δικαιοσύνη καὶ τὸ ἔλεος, ὅτι ἀπέστημεν ἀπὸ σοῦ
Al Signore nostro Dio appartengono le misericordie e i perdoni, perché noi ci siamo ribellati contro di Lui
10
ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים
καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν κατακολουθῆσαι τῷ νόμῳ σου, ᾧ ἔδωκας ἐνώπιον Μωσῆ καὶ ἡμῶν διὰ τῶν παίδων σου τῶν προφητῶν.
e non abbiamo ascoltato la voce del TetraGramma nostro Dio per camminare nelle sue istruzioni (torot), che Egli ci pose davanti per mezzo dei suoi servi i profeti.
11
וכל ישראל עברו את תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד האלהים כי חטאנו לו
καὶ πᾶς Ισραηλ ἐγκατέλιπε τὸν νόμον σου καὶ ἀπέστησαν τοῦ μὴ ἀκοῦσαι τῆς φωνῆς σου, καὶ ἐπῆλθεν ἐφ’ ἡμᾶς ἡ κατάρα καὶ ὁ ὅρκος ὁ γεγραμμένος ἐν τῷ νόμῳ Μωσῆ παιδὸς τοῦ θεοῦ, ὅτι ἡμάρτομεν αὐτῷ.
Tutto Israele ha trasgredito la tua Torah — la tua istruzione — ed è deviato per non ascoltare la tua voce; perciò si è riversata su di noi la maledizione e il giuramento scritto nella Torah di Mosheh servo di Dio, perché contro di Lui abbiamo peccato.
12
ויקם את דבריו דברו אשר דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלם
καὶ ἔστησεν ἡμῖν τὰ προστάγματα αὐτοῦ, ὅσα ἐλάλησεν ἐφ’ ἡμᾶς καὶ ἐπὶ τοὺς κριτὰς ἡμῶν, ὅσα ἔκρινας ἡμῖν, ἐπαγαγεῖν ἐφ’ ἡμᾶς κακὰ μεγάλα, οἷα οὐκ ἐγενήθη ὑπὸ τὸν οὐρανὸν καθότι ἐγενήθη ἐν Ιερουσαλημ.
Egli ha confermato la sua parola, pronunciata contro di noi e contro i nostri giudici che ci governavano, facendo venire su di noi una sciagura tanto grande quale non avvenne mai sotto tutto il cielo come è avvenuta in Yerushalàim.
13
כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת באה עלינו ולא חלינו את פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך
κατὰ τὰ γεγραμμένα ἐν διαθήκῃ Μωσῆ πάντα τὰ κακὰ ἐπῆλθεν ἡμῖν, καὶ οὐκ ἐξεζητήσαμεν τὸ πρόσωπον κυρίου θεοῦ ἡμῶν ἀποστῆναι ἀπὸ τῶν ἁμαρτιῶν ἡμῶν καὶ διανοηθῆναι τὴν δικαιοσύνην σου, κύριε.
Come è scritto nella Torah di Mosheh, tutta questa sciagura ci è venuta addosso, eppure non abbiamo placato il volto del TetraGramma nostro Dio convertendoci — facendo ritorno (teshuvàh) — dalle nostre colpe e comprendendo la tua verità, la tua fedeltà (emèt).
14
וישקד יהוה על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק יהוה אלהינו על כל מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו
καὶ ἠγρύπνησε κύριος ὁ θεὸς ἐπὶ τὰ κακὰ καὶ ἐπήγαγεν ἐφ’ ἡμᾶς, ὅτι δίκαιος κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἐπὶ πάντα, ὅσα ἂν ποιήσῃ, καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς αὐτοῦ.
Il TetraGramma ha vegliato sulla sciagura e l'ha fatta venire su di noi: perché giusto è il TetraGramma nostro Dio in tutto ciò che opera, e noi non abbiamo ascoltato la sua voce.
15
ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו רשענו
καὶ νῦν, δέσποτα κύριε ὁ θεὸς ἡμῶν ὁ ἐξαγαγὼν τὸν λαόν σου ἐξ Αἰγύπτου τῷ βραχίονί σου τῷ ὑψηλῷ καὶ ἐποίησας σεαυτῷ ὄνομα κατὰ τὴν ἡμέραν ταύτην, ἡμάρτομεν, ἠγνοήκαμεν.
E ora, Signore nostro Dio, tu che facesti uscire il tuo popolo dalla terra d'Egitto con mano forte e ti facesti un Nome glorioso quale è ancora oggi: noi abbiamo peccato, abbiamo agito da empi.
16
אדני ככל צדקתך ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל סביבתינו
δέσποτα, κατὰ τὴν δικαιοσύνην σου ἀποστραφήτω ὁ θυμός σου καὶ ἡ ὀργή σου ἀπὸ τῆς πόλεώς σου Ιερουσαλημ ὄρους τοῦ ἁγίου σου, ὅτι ἐν ταῖς ἁμαρτίαις ἡμῶν καὶ ἐν ταῖς ἀγνοίαις τῶν πατέρων ἡμῶν Ιερουσαλημ καὶ ὁ δῆμός σου, κύριε, εἰς ὀνειδισμὸν ἐν πᾶσι τοῖς περικύκλῳ ἡμῶν.
Signore, secondo tutte le tue opere di giustizia — le tue fedeltà al patto (tzedaqòt) —, si ritragga la tua ira e il tuo furore da Yerushalàim, la tua città, il tuo monte santo: perché per i nostri peccati e per le colpe dei padri nostri Yerushalàim e il tuo popolo sono diventati oggetto di scherno per tutti quelli che ci stanno intorno.
17
ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני
καὶ νῦν ἐπάκουσον, δέσποτα, τῆς προσευχῆς τοῦ παιδός σου καὶ ἐπὶ τὰς δεήσεις μου, καὶ ἐπιβλεψάτω τὸ πρόσωπόν σου ἐπὶ τὸ ὄρος τὸ ἅγιόν σου τὸ ἔρημον ἕνεκεν τῶν δούλων σου, δέσποτα.
Ascolta dunque, Dio nostro, la preghiera del tuo servo e le sue suppliche; per amore del Signore, fa' splendere il tuo volto sul tuo santuario che è desolato.
18
הטה אלהי אזנך ושמע פקחה פקח עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים
πρόσχες, κύριε, τὸ οὖς σου καὶ ἐπάκουσόν μου· ἄνοιξον τοὺς ὀφθαλμούς σου καὶ ἰδὲ τὴν ἐρήμωσιν ἡμῶν καὶ τῆς πόλεώς σου, ἐφ’ ἧς ἐπεκλήθη τὸ ὄνομά σου ἐπ’ αὐτῆς· οὐ γὰρ ἐπὶ ταῖς δικαιοσύναις ἡμῶν ἡμεῖς δεόμεθα ἐν ταῖς προσευχαῖς ἡμῶν ἐνώπιόν σου, ἀλλὰ διὰ τὸ σὸν ἔλεος,
Tendi l'orecchio, mio Dio, e ascolta; apri i tuoi occhi e vedi le nostre desolazioni e la città sulla quale è invocato il tuo Nome: perché non per le nostre giustizie noi effondiamo le nostre suppliche davanti al tuo volto, ma per le tue grandi misericordie — per i tuoi immensi atti di compassione (rachamìm).
19
אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך
κύριε, σὺ ἱλάτευσον. κύριε, ἐπάκουσον καὶ ποίησον καὶ μὴ χρονίσῃς ἕνεκα σεαυτοῦ, δέσποτα, ὅτι τὸ ὄνομά σου ἐπεκλήθη ἐπὶ τὴν πόλιν σου Σιων καὶ ἐπὶ τὸν λαόν σου Ισραηλ. –
Signore, ascolta! Signore, perdona! Signore, sii attento e agisci, non tardare, per amor tuo, mio Dio: perché il tuo Nome è invocato sulla tua città e sul tuo popolo.
20
ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר קדש אלהי
καὶ ἕως ἐγὼ ἐλάλουν προσευχόμενος καὶ ἐξομολογούμενος τὰς ἁμαρτίας μου καὶ τὰς ἁμαρτίας τοῦ λαοῦ μου Ισραηλ καὶ δεόμενος ἐν ταῖς προσευχαῖς ἐναντίον κυρίου θεοῦ μου καὶ ὑπὲρ τοῦ ὄρους τοῦ ἁγίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν,
Mentre ancora parlavo, pregando e confessando il mio peccato e il peccato del mio popolo Israele, e presentavo la mia supplica davanti al TetraGramma mio Dio per il monte santo del mio Dio —
21
ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב
καὶ ἔτι λαλοῦντός μου ἐν τῇ προσευχῇ μου καὶ ἰδοὺ ὁ ἀνήρ, ὃν εἶδον ἐν τῷ ὕπνῳ μου τὴν ἀρχήν, Γαβριηλ, τάχει φερόμενος προσήγγισέ μοι ἐν ὥρᾳ θυσίας ἑσπερινῆς.
mentre ancora parlavo in preghiera, ecco l'uomo Gavrièl, che avevo visto nella visione di prima, venne a me in volo rapido e mi toccò all'ora dell'offerta della sera — al tempo della minchàh.
22
ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה
καὶ προσῆλθε καὶ ἐλάλησε μετ’ ἐμοῦ καὶ εἶπεν Δανιηλ, ἄρτι ἐξῆλθον ὑποδεῖξαί σοι διάνοιαν.
E mi istruì, mi fece comprendere e disse: Daniyèl, sono uscito ora per darti intelletto — per aprirti l'intelligenza (binàh).
23
בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה
ἐν ἀρχῇ τῆς δεήσεώς σου ἐξῆλθε πρόσταγμα παρὰ κυρίου, καὶ ἐγὼ ἦλθον ὑποδεῖξαί σοι, ὅτι ἐλεεινὸς εἶ· καὶ διανοήθητι τὸ πρόσταγμα.
All'inizio delle tue suppliche è uscita una parola dal cielo, e io sono venuto ad annunciartela, perché tu sei prediletto — amato (chamudòt): comprendi dunque la parola, intendi la visione.
24
שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם ולהתם חטאות חטאת ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים
ἑβδομήκοντα ἑβδομάδες ἐκρίθησαν ἐπὶ τὸν λαόν σου καὶ ἐπὶ τὴν πόλιν Σιων συντελεσθῆναι τὴν ἁμαρτίαν καὶ τὰς ἀδικίας σπανίσαι καὶ ἀπαλεῖψαι τὰς ἀδικίας καὶ διανοηθῆναι τὸ ὅραμα καὶ δοθῆναι δικαιοσύνην αἰώνιον καὶ συντελεσθῆναι τὸ ὅραμα καὶ εὐφρᾶναι ἅγιον ἁγίων.
Settanta settimane — settimane d'anni (shavuìm) — sono fissate, decretate sul tuo popolo e sulla tua città santa, per chiudere la ribellione, suggellare i peccati, espiare la colpa, far venire una giustizia eterna — una fedeltà che non avrà fine —, sigillare visione e profeta e ungere il Santo dei Santi — consacrare il luogo santissimo (qòdesh qodashìm).
25
ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים
καὶ γνώσῃ καὶ διανοηθήσῃ καὶ εὐφρανθήσῃ καὶ εὑρήσεις προστάγματα ἀποκριθῆναι καὶ οἰκοδομήσεις Ιερουσαλημ πόλιν κυρίῳ.
Sappi dunque e comprendi: dall'uscita della parola di restaurare e riedificare Yerushalàim fino a un Unto-principe — un mashìach condottiero (mashìach naghìd) — sette settimane; e per sessantadue settimane essa sarà riedificata, con piazza e fossato, ma in tempi angosciosi.
26
ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות
καὶ μετὰ ἑπτὰ καὶ ἑβδομήκοντα καὶ ἑξήκοντα δύο ἀποσταθήσεται χρῖσμα καὶ οὐκ ἔσται, καὶ βασιλεία ἐθνῶν φθερεῖ τὴν πόλιν καὶ τὸ ἅγιον μετὰ τοῦ χριστοῦ, καὶ ἥξει ἡ συντέλεια αὐτοῦ μετ’ ὀργῆς καὶ ἕως καιροῦ συντελείας· ἀπὸ πολέμου πολεμηθήσεται.
Dopo le sessantadue settimane un Unto sarà soppresso e non avrà nulla — il mashìach sarà reciso (yikkarèt) e nessuno per lui; e il popolo di un principe che verrà distruggerà la città e il santuario; la sua fine sarà come un'inondazione, e fino al termine vi sarà guerra: devastazioni sono decretate.
27
והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם
καὶ δυναστεύσει ἡ διαθήκη εἰς πολλούς, καὶ πάλιν ἐπιστρέψει καὶ ἀνοικοδομηθήσεται εἰς πλάτος καὶ μῆκος· καὶ κατὰ συντέλειαν καιρῶν καὶ μετὰ ἑπτὰ καὶ ἑβδομήκοντα καιροὺς καὶ ἑξήκοντα δύο ἔτη ἕως καιροῦ συντελείας πολέμου καὶ ἀφαιρεθήσεται ἡ ἐρήμωσις ἐν τῷ κατισχῦσαι τὴν διαθήκην ἐπὶ πολλὰς ἑβδομάδας· καὶ ἐν τῷ τέλει τῆς ἑβδομάδος ἀρθήσεται ἡ θυσία καὶ ἡ σπονδή, καὶ ἐπὶ τὸ ἱερὸν βδέλυγμα τῶν ἐρημώσεων ἔσται ἕως συντελείας, καὶ συντέλεια δοθήσεται ἐπὶ τὴν ἐρήμωσιν.
Egli stringerà un patto forte con molti per una settimana; a metà della settimana farà cessare sacrificio e oblazione, e sull'ala degli abomini verrà un devastatore, fino allo sterminio decretato che si riverserà sul devastatore.