Torna alle Fonti
Antico Testamento
Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa
226 pericopi
Il sogno della statua e i quattro regni — Dn 2,1-49
Daniele 2,1-49·MT (OSHB) + LXX·1/7
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו
Καὶ ἐν τῷ ἔτει τῷ δευτέρῳ τῆς βασιλείας Ναβουχοδονοσορ συνέβη εἰς ὁράματα καὶ ἐνύπνια ἐμπεσεῖν τὸν βασιλέα καὶ ταραχθῆναι ἐν τῷ ἐνυπνίῳ αὐτοῦ, καὶ ὁ ὕπνος αὐτοῦ ἐγένετο ἀπ’ αὐτοῦ.
Nell'anno secondo del regno di Nevukhadnetzàr, il re ebbe sogni notturni; il suo spirito si turbò profondamente e il sonno lo abbandonò.
2
ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך
καὶ ἐπέταξεν ὁ βασιλεὺς εἰσενεχθῆναι τοὺς ἐπαοιδοὺς καὶ τοὺς μάγους καὶ τοὺς φαρμακοὺς τῶν Χαλδαίων ἀναγγεῖλαι τῷ βασιλεῖ τὰ ἐνύπνια αὐτοῦ, καὶ παραγενόμενοι ἔστησαν παρὰ τῷ βασιλεῖ.
Allora convocò gli indovini, i maghi, gli stregoni e i Caldei perché gli spiegassero i sogni; essi vennero e stettero davanti al re.
3
ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום
καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ βασιλεύς Ἐνύπνιον ἑώρακα καὶ ἐκινήθη μου τὸ πνεῦμα· ἐπιγνῶναι οὖν θέλω τὸ ἐνύπνιον.
E il re disse loro: Ho fatto un sogno e il mio spirito è turbato per comprenderne il significato.
4
וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך לעבדך ופשרא נחוא
καὶ ἐλάλησαν οἱ Χαλδαῖοι πρὸς τὸν βασιλέα Συριστί Κύριε βασιλεῦ, τὸν αἰῶνα ζῆθι· ἀνάγγειλον τὸ ἐνύπνιόν σου τοῖς παισί σου, καὶ ἡμεῖς σοι φράσομεν τὴν σύγκρισιν αὐτοῦ.
I Caldei parlarono al re in aramaico: «O re, vivi in eterno! Racconta il sogno ai tuoi servi e noi te ne daremo l'interpretazione».
5
ענה מלכא ואמר לכשדיא לכשדאי מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון
ἀποκριθεὶς δὲ ὁ βασιλεὺς εἶπε τοῖς Χαλδαίοις ὅτι Ἐὰν μὴ ἀπαγγείλητέ μοι ἐπ’ ἀληθείας τὸ ἐνύπνιον καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν δηλώσητέ μοι, παραδειγματισθήσεσθε, καὶ ἀναληφθήσεται ὑμῶν τὰ ὑπάρχοντα εἰς τὸ βασιλικόν·
Il re rispose loro: La parola mi è sfuggita di bocca; se non mi farete conoscere il sogno e la sua interpretazione sarete fatti a pezzi membro a membro e le vostre case ridotte a immondezzaio;
6
והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני
ἐὰν δὲ τὸ ἐνύπνιον διασαφήσητέ μοι καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν ἀναγγείλητε, λήψεσθε δόματα παντοῖα καὶ δοξασθήσεσθε ὑπ’ ἐμοῦ· δηλώσατέ μοι τὸ ἐνύπνιον καὶ κρίνατε.
ma se mi direte il sogno e la sua interpretazione, riceverete da me doni, ricompense e grande onore. Ditemi dunque il sogno e la sua interpretazione.
7
ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה
ἀπεκρίθησαν δὲ ἐκ δευτέρου λέγοντες Βασιλεῦ, τὸ ὅραμα εἰπόν, καὶ οἱ παῖδές σου κρινοῦσι πρὸς ταῦτα.
Risposero di nuovo: Dica il re il sogno ai suoi servi, e noi ne daremo l'interpretazione.
8
ענה מלכא ואמר מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא
καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ βασιλεύς Ἐπ’ ἀληθείας οἶδα ὅτι καιρὸν ὑμεῖς ἐξαγοράζετε, καθάπερ ἑωράκατε ὅτι ἀπέστη ἀπ’ ἐμοῦ τὸ πρᾶγμα· καθάπερ οὖν προστέταχα, οὕτως ἔσται·
Il re replicò: So bene che cercate di guadagnar tempo, perché vedete che la parola mi è sfuggita;
9
די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון הזדמנתון למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני
ἐὰν μὴ τὸ ἐνύπνιον ἀπαγγείλητέ μοι ἐπ’ ἀληθείας καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν δηλώσητε, θανάτῳ περιπεσεῖσθε· συνείπασθε γὰρ λόγους ψευδεῖς ποιήσασθαι ἐπ’ ἐμοῦ, ἕως ἂν ὁ καιρὸς ἀλλοιωθῇ· νῦν οὖν ἐὰν τὸ ῥῆμα εἴπητέ μοι, ὃ τὴν νύκτα ἑώρακα, γνώσομαι ὅτι καὶ τὴν τούτου κρίσιν δηλώσετε.
se non mi fate conoscere il sogno, una sola è la vostra sentenza: avete concordato di dirmi menzogne e parole corrotte finché muti il tempo. Ditemi dunque il sogno, e saprò che potete darmene l'interpretazione vera.
10
ענו כשדיא כשדאי קדם מלכא ואמרין לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי
καὶ ἀπεκρίθησαν οἱ Χαλδαῖοι ἐπὶ τοῦ βασιλέως ὅτι Οὐδεὶς τῶν ἐπὶ τῆς γῆς δυνήσεται εἰπεῖν τῷ βασιλεῖ ὃ ἑώρακε, καθάπερ σὺ ἐρωτᾷς, καὶ πᾶς βασιλεὺς καὶ πᾶς δυνάστης τοιοῦτο πρᾶγμα οὐκ ἐπερωτᾷ πάντα σοφὸν καὶ μάγον καὶ Χαλδαῖον·
Risposero i Caldei davanti al re: Non c'è uomo sulla terra che possa dire la cosa che il re chiede; nessun re, per quanto grande e potente, mai chiese tal cosa a mago, indovino o Caldeo;
11
ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם בשרא לא איתוהי
καὶ ὁ λόγος, ὃν ζητεῖς, βασιλεῦ, βαρύς ἐστι καὶ ἐπίδοξος, καὶ οὐδείς ἐστιν, ὃς δηλώσει ταῦτα τῷ βασιλεῖ, εἰ μήτι ἄγγελος, οὗ οὐκ ἔστι κατοικητήριον μετὰ πάσης σαρκός· ὅθεν οὐκ ἐνδέχεται γενέσθαι καθάπερ οἴει.
la cosa che il re chiede è troppo ardua, e nessuno può dirla davanti al re se non gli dèi, la cui dimora non è fra la carne mortale.
12
כל קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל
τότε ὁ βασιλεὺς στυγνὸς γενόμενος καὶ περίλυπος προσέταξεν ἐξαγαγεῖν πάντας τοὺς σοφοὺς τῆς Βαβυλωνίας·
Allora il re, adirato e furioso oltremodo, ordinò di sterminare tutti i sapienti di Bavèl;
13
ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה
καὶ ἐδογματίσθη πάντας ἀποκτεῖναι, ἐζητήθη δὲ ὁ Δανιηλ καὶ πάντες οἱ μετ’ αὐτοῦ χάριν τοῦ συναπολέσθαι.
uscì il decreto che i sapienti fossero uccisi, e si cercavano Daniyèl e i suoi compagni per ucciderli.
14
באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל
τότε Δανιηλ εἶπε βουλὴν καὶ γνώμην, ἣν εἶχεν, Αριώχῃ τῷ ἀρχιμαγείρῳ τοῦ βασιλέως, ᾧ προσέταξεν ἐξαγαγεῖν τοὺς σοφιστὰς τῆς Βαβυλωνίας,
Allora Daniyèl si rivolse con prudenza e tatto ad Aryòkh, capo delle guardie del re, che era uscito per uccidere i sapienti di Bavèl,
15
ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל
καὶ ἐπυνθάνετο αὐτοῦ λέγων Περὶ τίνος δογματίζεται πικρῶς παρὰ τοῦ βασιλέως; τότε τὸ πρόσταγμα ἐσήμανεν ὁ Αριώχης τῷ Δανιηλ.
e prese la parola e chiese ad Aryòkh, l'ufficiale del re: Per quale motivo il decreto è così severo da parte del re? Allora Aryòkh fece conoscere la cosa a Daniyèl.
16
ודניאל על ובעה מן מלכא די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא
ὁ δὲ Δανιηλ εἰσῆλθε ταχέως πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ἠξίωσεν ἵνα δοθῇ αὐτῷ χρόνος παρὰ τοῦ βασιλέως, καὶ δηλώσῃ πάντα ἐπὶ τοῦ βασιλέως.
E Daniyèl entrò dal re e chiese che gli fosse concesso tempo per dare al re l'interpretazione.
17
אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע
τότε ἀπελθὼν Δανιηλ εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ τῷ Ανανια καὶ Μισαηλ καὶ Αζαρια τοῖς συνεταίροις ὑπέδειξε πάντα·
Poi Daniyèl tornò a casa sua e informò della cosa i suoi compagni Chananyàh, Mishaèl e Azaryàh,
18
ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל
καὶ παρήγγειλε νηστείαν καὶ δέησιν καὶ τιμωρίαν ζητῆσαι παρὰ τοῦ κυρίου τοῦ ὑψίστου περὶ τοῦ μυστηρίου τούτου, ὅπως μὴ ἐκδοθῶσι Δανιηλ καὶ οἱ μετ’ αὐτοῦ εἰς ἀπώλειαν ἅμα τοῖς σοφισταῖς Βαβυλῶνος.
perché implorassero misericordia dal Dio del cielo riguardo a questo mistero (il raz, il segreto nascosto), così da non perire insieme con tutti gli altri sapienti di Bavèl.
19
אדין לדניאל בחזוא די ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא
τότε τῷ Δανιηλ ἐν ὁράματι ἐν αὐτῇ τῇ νυκτὶ τὸ μυστήριον τοῦ βασιλέως ἐξεφάνθη εὐσήμως· τότε Δανιηλ εὐλόγησε τὸν κύριον τὸν ὕψιστον
Allora il mistero fu rivelato a Daniyèl in una visione notturna; e Daniyèl benedisse il Dio del cielo.
20
ענה דניאל ואמר להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא
καὶ ἐκφωνήσας εἶπεν Ἔσται τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου τοῦ μεγάλου εὐλογημένον εἰς τὸν αἰῶνα, ὅτι ἡ σοφία καὶ ἡ μεγαλωσύνη αὐτοῦ ἐστι·
E Daniyèl prese la parola e disse: Sia benedetto il Nome di Dio di età in età, perché sua è la sapienza e la potenza;
21
והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה
καὶ αὐτὸς ἀλλοιοῖ καιροὺς καὶ χρόνους, μεθιστῶν βασιλεῖς καὶ καθιστῶν, διδοὺς σοφοῖς σοφίαν καὶ σύνεσιν τοῖς ἐν ἐπιστήμῃ οὖσιν·
egli muta i tempi e le stagioni, depone i re e innalza i re, dà sapienza ai sapienti e scienza agli intelligenti — Dio aggiunge sapienza a chi già la possiede;
22
הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא ונהורא עמה שרא
ἀνακαλύπτων τὰ βαθέα καὶ σκοτεινὰ καὶ γινώσκων τὰ ἐν τῷ σκότει καὶ τὰ ἐν τῷ φωτί, καὶ παρ’ αὐτῷ κατάλυσις·
egli svela le cose profonde e nascoste, conosce ciò che è nelle tenebre, e con lui dimora la luce.
23
לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא
σοί, κύριε τῶν πατέρων μου, ἐξομολογοῦμαι καὶ αἰνῶ, ὅτι σοφίαν καὶ φρόνησιν ἔδωκάς μοι καὶ νῦν ἐσήμανάς μοι ὅσα ἠξίωσα τοῦ δηλῶσαι τῷ βασιλεῖ πρὸς ταῦτα.
A te, Dio dei miei padri, rendo grazie e lode, perché mi hai dato sapienza e potenza e ora mi hai fatto conoscere ciò che ti abbiamo chiesto: ci hai fatto conoscere la parola del re.
24
כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא
εἰσελθὼν δὲ Δανιηλ πρὸς τὸν Αριωχ τὸν κατασταθέντα ὑπὸ τοῦ βασιλέως ἀποκτεῖναι πάντας τοὺς σοφιστὰς τῆς Βαβυλωνίας εἶπεν αὐτῷ Τοὺς μὲν σοφιστὰς τῆς Βαβυλωνίας μὴ ἀπολέσῃς, εἰσάγαγε δέ με πρὸς τὸν βασιλέα, καὶ ἕκαστα τῷ βασιλεῖ δηλώσω.
Dopo questo Daniyèl andò da Aryòkh, che il re aveva incaricato di sterminare i sapienti di Bavèl, e gli disse: Non sterminare i sapienti di Bavèl; conducimi davanti al re e io gliene darò l'interpretazione.
25
אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע
τότε Αριωχ κατὰ σπουδὴν εἰσήγαγεν τὸν Δανιηλ πρὸς τὸν βασιλέα καὶ εἶπεν αὐτῷ ὅτι Εὕρηκα ἄνθρωπον σοφὸν ἐκ τῆς αἰχμαλωσίας τῶν υἱῶν τῆς Ιουδαίας, ὃς τῷ βασιλεῖ δηλώσει ἕκαστα.
Allora Aryòkh condusse in fretta Daniyèl davanti al re e gli disse: Ho trovato un uomo fra i figli degli esuli di Giuda che farà conoscere al re l'interpretazione.
26
ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך האיתך כהל להודעתני חלמא די חזית ופשרה
ἀποκριθεὶς δὲ ὁ βασιλεὺς εἶπε τῷ Δανιηλ ἐπικαλουμένῳ δὲ Χαλδαιστὶ Βαλτασαρ Δυνήσῃ δηλῶσαί μοι τὸ ὅραμα, ὃ εἶδον, καὶ τὴν τούτου σύγκρισιν;
Il re prese la parola e disse a Daniyèl, chiamato Beltshatzàr: Sei tu capace di farmi conoscere il sogno che ho visto e la sua interpretazione?
27
ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא
ἐκφωνήσας δὲ ὁ Δανιηλ ἐπὶ τοῦ βασιλέως εἶπεν Τὸ μυστήριον, ὃ ἑώρακεν ὁ βασιλεύς, οὐκ ἔστι σοφῶν καὶ φαρμακῶν καὶ ἐπαοιδῶν καὶ γαζαρηνῶν ἡ δήλωσις,
Daniyèl rispose davanti al re e disse: Il mistero che il re chiede, né sapienti né maghi né indovini né astrologi possono svelarlo al re;
28
ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא
ἀλλ’ ἔστι θεὸς ἐν οὐρανῷ ἀνακαλύπτων μυστήρια, ὃς ἐδήλωσε τῷ βασιλεῖ Ναβουχοδονοσορ ἃ δεῖ γενέσθαι ἐπ’ ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν. βασιλεῦ, εἰς τὸν αἰῶνα ζῆθι· τὸ ἐνύπνιον καὶ τὸ ὅραμα τῆς κεφαλῆς σου ἐπὶ τῆς κοίτης σου τοῦτό ἐστι.
ma c'è un Dio nel cielo che rivela i misteri (il Rivelatore dei segreti nascosti, galè razìn) e ha fatto conoscere al re Nevukhadnetzàr ciò che avverrà alla fine dei giorni. Ecco il tuo sogno e le visioni del tuo capo sul tuo letto.
29
אנתה מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא
σύ, βασιλεῦ, κατακλιθεὶς ἐπὶ τῆς κοίτης σου ἑώρακας πάντα, ὅσα δεῖ γενέσθαι ἐπ’ ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν, καὶ ὁ ἀνακαλύπτων μυστήρια ἐδήλωσέ σοι ἃ δεῖ γενέσθαι.
A te, o re, sul tuo letto vennero pensieri su ciò che sarà in futuro; e il Rivelatore dei misteri te l'ha fatto conoscere.
30
ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע
κἀμοὶ δὲ οὐ παρὰ τὴν σοφίαν τὴν οὖσαν ἐν ἐμοὶ ὑπὲρ πάντας τοὺς ἀνθρώπους τὸ μυστήριον τοῦτο ἐξεφάνθη, ἀλλ’ ἕνεκεν τοῦ δηλωθῆναι τῷ βασιλεῖ ἐσημάνθη μοι ἃ ὑπέλαβες τῇ καρδίᾳ σου ἐν γνώσει.
A me questo mistero è stato svelato non per sapienza che io possegga maggiore di quella d'ogni altro vivente, ma affinché l'interpretazione sia resa nota al re e tu conosca i pensieri del tuo cuore.
31
אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל
καὶ σύ, βασιλεῦ, ἑώρακας, καὶ ἰδοὺ εἰκὼν μία, καὶ ἦν ἡ εἰκὼν ἐκείνη μεγάλη σφόδρα, καὶ ἡ πρόσοψις αὐτῆς ὑπερφερὴς ἑστήκει ἐναντίον σου, καὶ ἡ πρόσοψις τῆς εἰκόνος φοβερά·
Tu, o re, guardavi in visione: ed ecco una statua, una statua enorme, di straordinario splendore, che stava davanti a te, terribile d'aspetto.
32
הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש
καὶ ἦν ἡ κεφαλὴ αὐτῆς ἀπὸ χρυσίου χρηστοῦ, τὸ στῆθος καὶ οἱ βραχίονες ἀργυροῖ, ἡ κοιλία καὶ οἱ μηροὶ χαλκοῖ,
Questa statua aveva il capo d'oro fino, il petto e le braccia d'argento, il ventre e i fianchi di bronzo,
33
שקוהי די פרזל רגלוהי מנהון מנהין די פרזל ומנהון ומנהין די חסף
τὰ δὲ σκέλη σιδηρᾶ, οἱ πόδες μέρος μέν τι σιδήρου, μέρος δέ τι ὀστράκινον.
le gambe di ferro, i piedi in parte di ferro e in parte d'argilla.
34
חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון
ἑώρακας ἕως ὅτου ἐτμήθη λίθος ἐξ ὄρους ἄνευ χειρῶν καὶ ἐπάταξε τὴν εἰκόνα ἐπὶ τοὺς πόδας τοὺς σιδηροῦς καὶ ὀστρακίνους καὶ κατήλεσεν αὐτά.
Tu continuavi a guardare, finché una pietra si staccò senza intervento di mano — non per opera umana —, colpì la statua ai piedi di ferro e argilla e li frantumò.
35
באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל ארעא
τότε λεπτὰ ἐγένετο ἅμα ὁ σίδηρος καὶ τὸ ὄστρακον καὶ ὁ χαλκὸς καὶ ὁ ἄργυρος καὶ τὸ χρυσίον καὶ ἐγένετο ὡσεὶ λεπτότερον ἀχύρου ἐν ἅλωνι, καὶ ἐρρίπισεν αὐτὰ ὁ ἄνεμος ὥστε μηδὲν καταλειφθῆναι ἐξ αὐτῶν· καὶ ὁ λίθος ὁ πατάξας τὴν εἰκόνα ἐγένετο ὄρος μέγα καὶ ἐπάταξε πᾶσαν τὴν γῆν.
Allora si frantumarono insieme il ferro, l'argilla, il bronzo, l'argento e l'oro, e divennero come pula sull'aia d'estate: il vento li portò via senza lasciar traccia di loro; e la pietra che aveva colpito la statua divenne un gran monte e riempì tutta la terra.
36
דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא
τοῦτο τὸ ὅραμα· καὶ τὴν κρίσιν δὲ ἐροῦμεν ἐπὶ τοῦ βασιλέως.
Questo è il sogno; ora ne diremo l'interpretazione davanti al re.
37
אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך
σύ, βασιλεῦ βασιλεὺς βασιλέων, καὶ σοὶ ὁ κύριος τοῦ οὐρανοῦ τὴν ἀρχὴν καὶ τὴν βασιλείαν καὶ τὴν ἰσχὺν καὶ τὴν τιμὴν καὶ τὴν δόξαν ἔδωκεν,
Tu, o re, sei re dei re, a cui il Dio del cielo ha dato il regno, la potenza, la forza e la gloria,
38
ובכל די דארין דירין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא
ἐν πάσῃ τῇ οἰκουμένῃ ἀπὸ ἀνθρώπων καὶ θηρίων ἀγρίων καὶ πετεινῶν οὐρανοῦ καὶ τῶν ἰχθύων τῆς θαλάσσης παρέδωκεν ὑπὸ τὰς χεῖράς σου κυριεύειν πάντων, σὺ εἶ ἡ κεφαλὴ ἡ χρυσῆ.
e a cui ha consegnato nelle mani i figli degli uomini, le bestie dei campi e gli uccelli del cielo, dovunque abitino, e su tutti ha posto te a dominare: tu sei il capo d'oro.
39
ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא ארע מנך ומלכו תליתיא תליתאה אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא
καὶ μετὰ σὲ ἀναστήσεται βασιλεία ἐλάττων σου, καὶ τρίτη βασιλεία ἄλλη χαλκῆ, ἣ κυριεύσει πάσης τῆς γῆς.
Dopo di te sorgerà un altro regno, inferiore al tuo; poi un terzo regno, di bronzo, che dominerà su tutta la terra;
40
ומלכו רביעיה רביעאה תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלין תדק ותרע
καὶ βασιλεία τετάρτη ἰσχυρὰ ὥσπερ ὁ σίδηρος ὁ δαμάζων πάντα καὶ πᾶν δένδρον ἐκκόπτων, καὶ σεισθήσεται πᾶσα ἡ γῆ.
e un quarto regno, forte come il ferro, perché il ferro spezza e frantuma tutto; e come il ferro che tutto schiaccia, così esso spezzerà e frantumerà.
41
ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון מנהן חסף די פחר ומנהון ומנהין פרזל מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא
καὶ ὡς ἑώρακας τοὺς πόδας αὐτῆς μέρος μέν τι ὀστράκου κεραμικοῦ μέρος δέ τι σιδήρου, βασιλεία ἄλλη διμερὴς ἔσται ἐν αὐτῇ, καθάπερ εἶδες τὸν σίδηρον ἀναμεμειγμένον ἅμα τῷ πηλίνῳ ὀστράκῳ·
E i piedi e le dita che hai visto in parte d'argilla di vasaio e in parte di ferro: sarà un regno diviso, ma avrà in sé la durezza del ferro, perché hai visto il ferro mescolato con argilla fangosa.
42
ואצבעת רגליא מנהון מנהין פרזל ומנהון ומנהין חסף מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה
καὶ οἱ δάκτυλοι τῶν ποδῶν μέρος μέν τι σιδηροῦν μέρος δέ τι ὀστράκινον, μέρος τι τῆς βασιλείας ἔσται ἰσχυρὸν καὶ μέρος τι ἔσται συντετριμμένον.
E le dita dei piedi in parte di ferro e in parte d'argilla: in parte il regno sarà forte e in parte sarà fragile.
43
די ודי חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא
καὶ ὡς εἶδες τὸν σίδηρον ἀναμεμειγμένον ἅμα τῷ πηλίνῳ ὀστράκῳ, συμμειγεῖς ἔσονται εἰς γένεσιν ἀνθρώπων, οὐκ ἔσονται δὲ ὁμονοοῦντες οὔτε εὐνοοῦντες ἀλλήλοις, ὥσπερ οὐδὲ ὁ σίδηρος δύναται συγκραθῆναι τῷ ὀστράκῳ.
Hai visto il ferro mescolato con argilla fangosa: si mescoleranno mediante alleanze umane — matrimoni dinastici —, ma non si fonderanno l'uno con l'altro, come il ferro non si fonde con l'argilla.
44
וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא
καὶ ἐν τοῖς χρόνοις τῶν βασιλέων τούτων στήσει ὁ θεὸς τοῦ οὐρανοῦ βασιλείαν ἄλλην, ἥτις ἔσται εἰς τοὺς αἰῶνας καὶ οὐ φθαρήσεται, καὶ αὕτη ἡ βασιλεία ἄλλο ἔθνος οὐ μὴ ἐάσῃ, πατάξει δὲ καὶ ἀφανίσει τὰς βασιλείας ταύτας, καὶ αὐτὴ στήσεται εἰς τὸν αἰῶνα,
Nei giorni di quei re, il Dio del cielo farà sorgere un regno (la malkhù, il Regno) che non sarà mai distrutto, e questo regno non passerà ad altro popolo: frantumerà e annienterà tutti quei regni, e sussisterà in eterno —
45
כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה
καθάπερ ἑώρακας ἐξ ὄρους τμηθῆναι λίθον ἄνευ χειρῶν, καὶ συνηλόησε τὸ ὄστρακον, τὸν σίδηρον καὶ τὸν χαλκὸν καὶ τὸν ἄργυρον καὶ τὸν χρυσόν. ὁ θεὸς ὁ μέγας ἐσήμανε τῷ βασιλεῖ τὰ ἐσόμενα ἐπ’ ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν, καὶ ἀκριβὲς τὸ ὅραμα, καὶ πιστὴ ἡ τούτου κρίσις.
come hai visto che dal monte si staccò la pietra senza intervento di mano, e frantumò il ferro, il bronzo, l'argilla, l'argento e l'oro. Il Dio grande ha fatto conoscere al re ciò che avverrà dopo queste cose: il sogno è certo, e la sua interpretazione è sicura.
46
באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה
τότε Ναβουχοδονοσορ ὁ βασιλεὺς πεσὼν ἐπὶ πρόσωπον χαμαὶ προσεκύνησε τῷ Δανιηλ καὶ ἐπέταξε θυσίας καὶ σπονδὰς ποιῆσαι αὐτῷ.
Allora il re Nevukhadnetzàr cadde con la faccia a terra e si prostrò davanti a Daniyèl e ordinò di offrirgli offerte e incenso profumato.
47
ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה
καὶ ἐκφωνήσας ὁ βασιλεὺς πρὸς τὸν Δανιηλ εἶπεν Ἐπ’ ἀληθείας ἐστὶν ὁ θεὸς ὑμῶν θεὸς τῶν θεῶν καὶ κύριος τῶν βασιλέων ὁ ἐκφαίνων μυστήρια κρυπτὰ μόνος, ὅτι ἐδυνάσθης δηλῶσαι τὸ μυστήριον τοῦτο.
Il re prese la parola e disse a Daniyèl: In verità il vostro Dio è il Dio degli dèi, il Signore dei re, e il Rivelatore di misteri, poiché tu hai potuto svelare questo mistero.
48
אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין על כל חכימי בבל
τότε ὁ βασιλεὺς Ναβουχοδονοσορ Δανιηλ μεγαλύνας καὶ δοὺς δωρεὰς μεγάλας καὶ πολλὰς κατέστησεν ἐπὶ τῶν πραγμάτων τῆς Βαβυλωνίας καὶ ἀπέδειξεν αὐτὸν ἄρχοντα καὶ ἡγούμενον πάντων τῶν σοφιστῶν Βαβυλωνίας.
Allora il re innalzò Daniyèl in grande dignità, gli diede molti doni magnifici e lo fece governatore di tutta la provincia di Bavèl e capo supremo di tutti i sapienti di Bavèl;
49
ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא
καὶ Δανιηλ ἠξίωσε τὸν βασιλέα ἵνα κατασταθῶσιν ἐπὶ τῶν πραγμάτων τῆς Βαβυλωνίας Σεδραχ, Μισαχ, Αβδεναγω· καὶ Δανιηλ ἦν ἐν τῇ βασιλικῇ αὐλῇ.
e Daniyèl fece richiesta al re, ed egli pose Shadràkh, Meshàkh e Avèd-Negò sull'amministrazione della provincia di Bavèl, mentre Daniyèl restava alla corte del re.