Torna alle Fonti
Antico Testamento
Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa
226 pericopi
Michele, la risurrezione e il sigillo del libro — Dn 12,1-13
Daniele 12,1-13·MT (OSHB) + LXX·7/7
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר
καὶ κατὰ τὴν ὥραν ἐκείνην παρελεύσεται Μιχαηλ ὁ ἄγγελος ὁ μέγας ὁ ἑστηκὼς ἐπὶ τοὺς υἱοὺς τοῦ λαοῦ σου· ἐκείνη ἡ ἡμέρα θλίψεως, οἵα οὐκ ἐγενήθη ἀφ’ οὗ ἐγενήθησαν ἕως τῆς ἡμέρας ἐκείνης· καὶ ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ ὑψωθήσεται πᾶς ὁ λαός, ὃς ἂν εὑρεθῇ ἐγγεγραμμένος ἐν τῷ βιβλίῳ.
In quel tempo sorgerà Mikhaèl, il grande principe, colui che sta a difesa dei figli del tuo popolo — il custode e protettore per eccellenza d'Israele; e sarà un tempo d'angoscia quale non vi fu mai da quando esistono nazioni fino a quel tempo; e in quel tempo sarà liberato il tuo popolo, chiunque sarà trovato scritto nel Libro della vita.
2
ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם
καὶ πολλοὶ τῶν καθευδόντων ἐν τῷ πλάτει τῆς γῆς ἀναστήσονται, οἱ μὲν εἰς ζωὴν αἰώνιον, οἱ δὲ εἰς ὀνειδισμόν, οἱ δὲ εἰς διασπορὰν καὶ αἰσχύνην αἰώνιον.
E molti di quelli che dormono nella polvere della terra si risveglieranno: gli uni alla vita eterna (la vita del mondo a venire, chayyè olàm), gli altri all'obbrobrio e all'orrore eterno.
3
והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד
καὶ οἱ συνιέντες φανοῦσιν ὡς φωστῆρες τοῦ οὐρανοῦ καὶ οἱ κατισχύοντες τοὺς λόγους μου ὡσεὶ τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ εἰς τὸν αἰῶνα τοῦ αἰῶνος.
E i saggi, coloro che comprendono (i maskilìm), splenderanno come lo splendore del firmamento, e quelli che avranno condotto molti alla giustizia, i maestri che hanno fatto tornare i molti alla tzedakah, brilleranno come le stelle in eterno.
4
ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת
καὶ σύ, Δανιηλ, κάλυψον τὰ προστάγματα καὶ σφράγισαι τὸ βιβλίον ἕως καιροῦ συντελείας, ἕως ἂν ἀπομανῶσιν οἱ πολλοὶ καὶ πλησθῇ ἡ γῆ ἀδικίας. –
E tu, Daniyèl, custodisci le parole e sigilla il libro fino al tempo della fine; molti andranno errando qua e là, e crescerà la conoscenza.
5
וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר
καὶ εἶδον ἐγὼ Δανιηλ καὶ ἰδοὺ δύο ἕτεροι εἱστήκεισαν, εἷς ἔνθεν τοῦ ποταμοῦ καὶ εἷς ἔνθεν.
E vidi io, Daniyèl, ed ecco altri due stavano in piedi, uno su questa sponda del fiume, uno sull'altra sponda.
6
ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד מתי קץ הפלאות
καὶ εἶπα τῷ ἑνὶ τῷ περιβεβλημένῳ τὰ βύσσινα τῷ ἐπάνω Πότε οὖν συντέλεια ὧν εἴρηκάς μοι τῶν θαυμαστῶν καὶ ὁ καθαρισμὸς τούτων;
E uno disse all'uomo vestito di lino, che stava sopra le acque del fiume: Quando sarà il compimento, il termine di queste meraviglie?
7
ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה
καὶ ἤκουσα τοῦ περιβεβλημένου τὰ βύσσινα, ὃς ἦν ἐπάνω τοῦ ὕδατος τοῦ ποταμοῦ Ἕως καιροῦ συντελείας· καὶ ὕψωσε τὴν δεξιὰν καὶ τὴν ἀριστερὰν εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ὤμοσε τὸν ζῶντα εἰς τὸν αἰῶνα θεὸν ὅτι εἰς καιρὸν καὶ καιροὺς καὶ ἥμισυ καιροῦ ἡ συντέλεια χειρῶν ἀφέσεως λαοῦ ἁγίου, καὶ συντελεσθήσεται πάντα ταῦτα.
E udii l'uomo vestito di lino, che stava sopra le acque del fiume: egli alzò la destra e la sinistra verso il cielo e giurò per il Vivente in eterno — per il Dio vivente — che tutto questo durerà un tempo, tempi e metà di un tempo; e quando sarà finito di infrangere, di spezzare la forza del popolo santo, allora tutto questo si compirà.
8
ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה
καὶ ἐγὼ ἤκουσα καὶ οὐ διενοήθην παρ’ αὐτὸν τὸν καιρὸν καὶ εἶπα Κύριε, τίς ἡ λύσις τοῦ λόγου τούτου, καὶ τίνος αἱ παραβολαὶ αὗται;
E io udii ma non compresi, e dissi: Mio Signore, quale sarà l'esito finale di queste cose?
9
ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ
καὶ εἶπέν μοι Ἀπότρεχε, Δανιηλ, ὅτι κατακεκαλυμμένα καὶ ἐσφραγισμένα τὰ προστάγματα, ἕως ἂν
E disse: Va', Daniyèl, poiché sigillate e chiuse sono le parole fino al tempo della fine.
10
יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו
πειρασθῶσι καὶ ἁγιασθῶσι πολλοί, καὶ ἁμάρτωσιν οἱ ἁμαρτωλοί· καὶ οὐ μὴ διανοηθῶσι πάντες οἱ ἁμαρτωλοί, καὶ οἱ διανοούμενοι προσέξουσιν.
Molti saranno purificati, sbiancati e provati nel crogiuolo della tribolazione; gli empi continueranno ad agire empiamente e nessuno degli empi comprenderà, ma i saggi comprenderanno.
11
ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים
ἀφ’ οὗ ἂν ἀποσταθῇ ἡ θυσία διὰ παντὸς καὶ ἑτοιμασθῇ δοθῆναι τὸ βδέλυγμα τῆς ἐρημώσεως, ἡμέρας χιλίας διακοσίας ἐνενήκοντα.
Dal tempo in cui sarà tolto il sacrificio perpetuo — l'olocausto quotidiano, ha-tamìd — e sarà posto l'abominio della desolazione, la profanazione abominevole del santuario, passeranno milleduecentonovanta giorni.
12
אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה
μακάριος ὁ ἐμμένων καὶ συνάξει εἰς ἡμέρας χιλίας τριακοσίας τριάκοντα πέντε.
Beato chi aspetta con pazienza e perseveranza, e giunge a milletrecentotrentacinque giorni.
13
ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין
καὶ σὺ βάδισον ἀναπαύου· ἔτι γάρ εἰσιν ἡμέραι καὶ ὧραι εἰς ἀναπλήρωσιν συντελείας, καὶ ἀναπαύσῃ καὶ ἀναστήσῃ ἐπὶ τὴν δόξαν σου εἰς συντέλειαν ἡμερῶν.
E tu, va' verso la fine del tuo cammino; riposerai nella morte e ti rialzerai per ricevere la tua sorte, la tua eredità destinata, alla fine dei giorni.