Torna alle Fonti

Antico Testamento

La Bibbia come la udirono i primi lettori giudeo-cristiani

Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa

Come leggiamo il testo
0 di 267 pericopi lette(0%)

Proverbi 25 — La raccolta di Ezechia, il miele e il nemico affamato

Proverbi 25,1-28·MT (OSHB) + LXX·8/8
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה
Αὗται αἱ παιδεῖαι Σαλωμῶντος αἱ ἀδιάκριτοι, ἃς ἐξεγράψαντο οἱ φίλοι Εζεκιου τοῦ βασιλέως τῆς Ιουδαίας.
Anche questi sono ⓘ, che trascrissero ⓘ, re di Giuda.
2
כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר
Δόξα θεοῦ κρύπτει λόγον, δόξα δὲ βασιλέως τιμᾷ πράγματα.
Gloria di ⓘ è nascondere una cosa, e gloria dei re è scrutarla.
3
שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר
οὐρανὸς ὑψηλός, γῆ δὲ βαθεῖα, καρδία δὲ βασιλέως ἀνεξέλεγκτος.
Il cielo per altezza, la terra per profondità, e il ⓘ sono insondabili.
4
הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי
τύπτε ἀδόκιμον ἀργύριον, καὶ καθαρισθήσεται καθαρὸν ἅπαν·
Togli la ⓘ dall'argento, e ne uscirà un vaso per l'orafo;
5
הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו
κτεῖνε ἀσεβεῖς ἐκ προσώπου βασιλέως, καὶ κατορθώσει ἐν δικαιοσύνῃ ὁ θρόνος αὐτοῦ.
togli l'empio davanti al re, e il suo trono si fonderà nella ⓘ.
6
אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד
μὴ ἀλαζονεύου ἐνώπιον βασιλέως μηδὲ ἐν τόποις δυναστῶν ὑφίστασο·
Non darti gloria davanti al re, e non startene al posto dei grandi;
7
כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך
κρεῖσσον γάρ σοι τὸ ῥηθῆναι Ἀνάβαινε πρός με, ἢ ταπεινῶσαί σε ἐν προσώπῳ δυνάστου. ἃ εἶδον οἱ ὀφθαλμοί σου, λέγε.
perché è meglio che ti si dica «Sali qui» che essere umiliato davanti al ⓘ. Ciò che i tuoi occhi hanno visto
8
אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך
μὴ πρόσπιπτε εἰς μάχην ταχέως, ἵνα μὴ μεταμεληθῇς ἐπ’ ἐσχάτων. ἡνίκα ἄν σε ὀνειδίσῃ ὁ σὸς φίλος,
non portarlo in fretta a ⓘ: che farai alla fine, quando il tuo prossimo ti svergognerà?
9
ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל
ἀναχώρει εἰς τὰ ὀπίσω, μὴ καταφρόνει,
Dibatti la tua causa con il tuo prossimo, ma non svelare il ⓘ d'un altro,
10
פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב
a χάρις καὶ φιλία ἐλευθεροῖ, ἃς τήρησον σεαυτῷ, ἵνα μὴ ἐπονείδιστος γένῃ, ἀλλὰ φύλαξον τὰς ὁδούς σου εὐσυναλλάκτως.
perché chi ascolta non ti copra di vergogna e la tua cattiva fama non si ritragga più. ⟦|La LXX qui aggiunge un plus: «grazia e amicizia liberano: conservale», assente nel testo masoretico⟧
11
תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו
μῆλον χρυσοῦν ἐν ὁρμίσκῳ σαρδίου, οὕτως εἰπεῖν λόγον.
Mele d'oro in ⓘ d'argento: tale è una parola detta ⓘ.
12
נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת
εἰς ἐνώτιον χρυσοῦν σάρδιον πολυτελὲς δέδεται, λόγος σοφὸς εἰς εὐήκοον οὖς.
Anello d'oro e ⓘ: tale è chi ammonisce con saggezza un orecchio docile.
13
כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב
ὥσπερ ἔξοδος χιόνος ἐν ἀμήτῳ κατὰ καῦμα ὠφελεῖ, οὕτως ἄγγελος πιστὸς τοὺς ἀποστείλαντας αὐτόν· ψυχὰς γὰρ τῶν αὐτῷ χρωμένων ὠφελεῖ.
Come frescura di ⓘ nel giorno della mietitura, così è il ⓘ per chi lo manda: ristora l'anima del suo signore.
14
נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר
ὥσπερ ἄνεμοι καὶ νέφη καὶ ὑετοὶ ἐπιφανέστατοι, οὕτως οἱ καυχώμενοι ἐπὶ δόσει ψευδεῖ.
Nuvole e vento senza pioggia: tale è chi si vanta d'un ⓘ.
15
בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם
ἐν μακροθυμίᾳ εὐοδία βασιλεῦσιν, γλῶσσα δὲ μαλακὴ συντρίβει ὀστᾶ.
Con la ⓘ si piega un principe, e la lingua morbida spezza l'osso.
16
דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו
μέλι εὑρὼν φάγε τὸ ἱκανόν, μήποτε πλησθεὶς ἐξεμέσῃς.
Hai trovato miele? Mangiane il necessario, affinché, saziato, non lo rigetti.
17
הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך
σπάνιον εἴσαγε σὸν πόδα πρὸς τὸν σεαυτοῦ φίλον, μήποτε πλησθείς σου μισήσῃ σε.
Rendi raro il tuo piede in casa del tuo prossimo, affinché, sazio di te, non ti odii.
18
מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר
ῥόπαλον καὶ μάχαιρα καὶ τόξευμα ἀκιδωτόν, οὕτως καὶ ἀνὴρ ὁ καταμαρτυρῶν τοῦ φίλου αὐτοῦ μαρτυρίαν ψευδῆ.
ⓘ, spada e freccia acuta: tale è chi depone il ⓘ contro il suo prossimo.
19
שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה
ὀδοὺς κακοῦ καὶ ποὺς παρανόμου ὀλεῖται ἐν ἡμέρᾳ κακῇ.
Dente guasto e piede vacillante: tale è la fiducia nel ⓘ nel giorno dell'angoscia.
20
מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע
a ὥσπερ σὴς ἱματίῳ καὶ σκώληξ ξύλῳ, οὕτως λύπη ἀνδρὸς βλάπτει καρδίαν.
Chi toglie la veste in un giorno di freddo, ⓘ: tale è chi canta canzoni a un cuore mesto. ⟦|La LXX rende diversamente: «come tarma alla veste e verme al legno, così la tristezza nuoce al cuore»⟧
21
אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים
ἐὰν πεινᾷ ὁ ἐχθρός σου, τρέφε αὐτόν, ἐὰν διψᾷ, πότιζε αὐτόν·
Se il tuo ⓘ ha fame, dàgli pane; se ha sete, dàgli acqua;
22
כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך
τοῦτο γὰρ ποιῶν ἄνθρακας πυρὸς σωρεύσεις ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ, ὁ δὲ κύριος ἀνταποδώσει σοι ἀγαθά.
così ⓘ, e il ⓘ ti ricompenserà.
23
רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר
ἄνεμος βορέας ἐξεγείρει νέφη, πρόσωπον δὲ ἀναιδὲς γλῶσσαν ἐρεθίζει.
Il ⓘ partorisce pioggia, e la lingua calunniatrice volti adirati.
24
טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים מדינים ובית חבר
κρεῖττον οἰκεῖν ἐπὶ γωνίας δώματος ἢ μετὰ γυναικὸς λοιδόρου ἐν οἰκίᾳ κοινῇ.
Meglio abitare in un angolo del ⓘ che con una donna rissosa in una casa comune.
25
מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק
ὥσπερ ὕδωρ ψυχρὸν ψυχῇ διψώσῃ προσηνές, οὕτως ἀγγελία ἀγαθὴ ἐκ γῆς μακρόθεν.
Acqua fresca a una gola arsa: tale è una buona notizia da una ⓘ.
26
מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע
ὥσπερ εἴ τις πηγὴν φράσσοι καὶ ὕδατος ἔξοδον λυμαίνοιτο, οὕτως ἄκοσμον δίκαιον πεπτωκέναι ἐνώπιον ἀσεβοῦς.
Fonte intorbidata e sorgente guasta: tale è il ⓘ che vacilla davanti all'empio.
27
אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד
ἐσθίειν μέλι πολὺ οὐ καλόν, τιμᾶν δὲ χρὴ λόγους ἐνδόξους.
Mangiar troppo miele non è bene, né ⓘ.
28
עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו
ὥσπερ πόλις τὰ τείχη καταβεβλημένη καὶ ἀτείχιστος, οὕτως ἀνὴρ ὃς οὐ μετὰ βουλῆς τι πράσσει.
Città spalancata e senza mura: tale è l'uomo che non domina il proprio ⓘ.

Riferimenti biblici