Torna alle Fonti
Antico Testamento
La Bibbia come la udirono i primi lettori giudeo-cristiani
Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa
0 di 267 pericopi lette(0%)
Il Cantico di Debora — Gdc 5,1-31
Giudici 5,1-31·MT (OSHB) + LXX·3/5
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר
Καὶ ᾖσεν Δεββωρα καὶ Βαρακ υἱὸς Αβινεεμ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ εἶπεν
E cantò Devoràhⓘ, insieme con Baràqⓘ figlio di Avinòam, in quel giorno, e disse:
2
בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה
Ἐν τῷ ἄρξασθαι ἀρχηγοὺς ἐν Ισραηλ, ἐν προαιρέσει λαοῦ εὐλογεῖτε τὸν κύριον.
«Quando si sciolgono le chiomeⓘ in Israele, quando il popolo si offre spontaneamenteⓘ, con cuore volontario, benedite il Tetragramma!».
3
שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל
ἀκούσατε, βασιλεῖς, ἐνωτίζεσθε, σατράπαι δυνατοί· ἐγὼ τῷ κυρίῳ ᾄσομαι, ψαλῶ τῷ θεῷ Ισραηλ.
Ascoltate, o re, porgete orecchio, o prìncipiⓘ: io, al Tetragramma io canterò, innalzerò un salmoⓘ al Tetragramma, Dio d'Israele.
4
יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים
κύριε, ἐν τῇ ἐξόδῳ σου ἐκ Σηιρ, ἐν τῷ ἀπαίρειν σε ἐξ ἀγροῦ Εδωμ γῆ ἐσείσθη, καὶ ὁ οὐρανὸς ἐξεστάθη, καὶ αἱ νεφέλαι ἔσταξαν ὕδωρ·
Tetragramma, quando uscisti da Seìrⓘ, quando avanzasti marciando dai campi di Edòm, la terra tremò, perfino i cieli stillaronoⓘ, perfino le nubi stillarono acqua;
5
הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל
ὄρη ἐσαλεύθησαν ἀπὸ προσώπου κυρίου, τοῦτο Σινα ἀπὸ προσώπου κυρίου θεοῦ Ισραηλ.
i monti franaronoⓘ, si liquefecero davanti al Tetragramma — quel Sinài stessoⓘ franò davanti al Tetragramma, Dio d'Israele.
6
בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות
ἐν ἡμέραις Σαμεγαρ υἱοῦ Αναθ, ἐν ἡμέραις Ιαηλ ἐξέλιπον βασιλεῖς καὶ ἐπορεύθησαν τρίβους, ἐπορεύθησαν ὁδοὺς διεστραμμένας.
Nei giorni di Shamgàr figlio di Anàtⓘ, nei giorni di Yaʿèlⓘ, cessarono le carovaneⓘ sulle strade maestre e i viandanti presero sentieri tortuosiⓘ, nascosti.
7
חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל
ἐξέλιπεν φραζων ἐν τῷ Ισραηλ, ἐξέλιπεν, ἕως οὗ ἐξανέστη Δεββωρα, ὅτι ἀνέστη μήτηρ ἐν τῷ Ισραηλ.
Cessarono i villaggi apertiⓘ in Israele, cessarono del tutto, finché sorgesti tu, Devoràh, sorgesti madre in Israeleⓘ.
8
יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל
ᾑρέτισαν θεοὺς καινοὺς ὡς ἄρτον κρίθινον· σκέπην ἐὰν ἴδω σιρομαστῶν ἐν τεσσαράκοντα χιλιάσιν.
Israele si scelse dèi nuoviⓘ, stranieri, e subito la guerra venne alle porteⓘ: non si vedeva più scudo né lancia fra quarantamilaⓘ uomini in Israele.
9
לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה
ἡ καρδία μου ἐπὶ τὰ διατεταγμένα τῷ Ισραηλ· οἱ δυνάσται τοῦ λαοῦ, εὐλογεῖτε τὸν κύριον.
Il mio cuore è rivolto ai comandanti d'Israeleⓘ, a quelli del popolo che si offrirono volontari: benedite il Tetragramma!
10
רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו
ἐπιβεβηκότες ἐπὶ ὑποζυγίων, καθήμενοι ἐπὶ λαμπηνῶν,
Voi che cavalcate asine biancheⓘ, voi che sedete su tappetiⓘ, e voi che andate per via a piedi, meditateⓘ su questo:
11
מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה
φθέγξασθε φωνὴν ἀνακρουομένων ἀνὰ μέσον εὐφραινομένων· ἐκεῖ δώσουσιν δικαιοσύνην κυρίῳ. δίκαιοι ἐνίσχυσαν ἐν τῷ Ισραηλ· τότε κατέβη εἰς τὰς πόλεις αὐτοῦ ὁ λαὸς κυρίου.
là, alla voce di chi spartisce l'acquaⓘ fra gli abbeveratoi — dove il popolo si raduna in pace —, là si celebrino le giustizie del Tetragrammaⓘ, le sue opere verso i suoi villaggi in Israele. Allora discese alle porte il popolo del Tetragramma.
12
עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם
ἐξεγείρου ἐξεγείρου, Δεββωρα, ἐξέγειρον μυριάδας μετὰ λαοῦ, ἐξεγείρου ἐξεγείρου, λάλει μετ’ ᾠδῆς· ἐνισχύων ἐξανίστασο, Βαρακ, καὶ ἐνίσχυσον, Δεββωρα, τὸν Βαρακ· αἰχμαλώτιζε αἰχμαλωσίαν σου, υἱὸς Αβινεεμ.
Déstati, déstati, Devoràh! déstati, déstati, intona il cantoⓘ! Lèvati, Baràq, e conduci in trionfo la tua prigioniaⓘ, figlio di Avinòam.
13
אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים
πότε ἐμεγαλύνθη ἡ ἰσχὺς αὐτοῦ; κύριε, ταπείνωσόν μοι τοὺς ἰσχυροτέρους μου.
Allora scese un residuoⓘ, un resto fedele, verso i nobili del popolo; il Tetragramma scese per me in mezzo ai prodi.
14
מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר
λαὸς Εφραιμ ἐτιμωρήσατο αὐτοὺς ἐν κοιλάδι ἀδελφοῦ σου Βενιαμιν ἐν λαοῖς σου. ἐξ ἐμοῦ Μαχιρ κατέβησαν ἐξερευνῶντες, καὶ ἐκ Ζαβουλων κύριος ἐπολέμει μοι ἐν δυνατοῖς ἐκεῖθεν ἐν σκήπτρῳ ἐνισχύοντος ἡγήσεως.
Da Efràim vennero quelli radicati in Amalèqⓘ, dietro di te Binyamìn in mezzo alle tue schiere; da Makhìrⓘ scesero i capi e i legislatori, da Zevulùn quelli che reggono lo scettro del comandoⓘ.
15
ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב
ἐν Ισσαχαρ μετὰ Δεββωρας ἐξαπέστειλεν πεζοὺς αὐτοῦ εἰς τὴν κοιλάδα. ἵνα τί σὺ κατοικεῖς ἐν μέσῳ χειλέων; ἐξέτεινεν ἐν τοῖς ποσὶν αὐτοῦ. ἐν διαιρέσεσιν Ρουβην μεγάλοι ἀκριβασμοὶ καρδίας.
I prìncipi d'Issakàr erano con Devoràh; Issakàr fedele come Baràq, fu mandato nella valle dietro i suoi passi. Ma nelle divisioni di Reuvènⓘ ci furono grandi ripensamenti del cuoreⓘ, grandi esitazioni.
16
למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב
ἵνα τί μοι κάθησαι ἀνὰ μέσον τῶν μοσφαθαιμ τοῦ εἰσακούειν συρισμοὺς ἐξεγειρόντων; τοῦ διελθεῖν εἰς τὰ τοῦ Ρουβην μεγάλοι ἐξιχνιασμοὶ καρδίας.
Perché sei rimasto seduto fra gli oviliⓘ ad ascoltare i fischi dei pastoriⓘ alle greggi? Nelle divisioni di Reuvèn ci furono grandi scrutini del cuore, lunghe deliberazioni.
17
גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון
Γαλααδ ἐν τῷ πέραν τοῦ Ιορδάνου κατεσκήνωσεν· καὶ Δαν ἵνα τί παροικεῖ πλοίοις; Ασηρ παρῴκησεν παρ’ αἰγιαλὸν θαλασσῶν καὶ ἐπὶ τὰς διακοπὰς αὐτοῦ κατεσκήνωσεν.
Gilàd dimorò tranquillo di là dal Yardèn; e Dan, perché si attardò presso le naviⓘ, sulle coste? Ashèr sedette sul lido dei mari, presso i suoi approdiⓘ dimorò sicuro.
18
זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה
Ζαβουλων λαὸς ὀνειδίσας ψυχὴν αὐτοῦ εἰς θάνατον καὶ Νεφθαλιμ ἐπὶ ὕψη ἀγροῦ.
Ma Zevulùn è popolo che disprezzò la propria vita fino alla morteⓘ, che l'espose al pericolo estremo, e così Naftalì, sulle alture del campoⓘ.
19
באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו
ἦλθον βασιλεῖς καὶ παρετάξαντο. τότε ἐπολέμησαν βασιλεῖς Χανααν ἐν Θενναχ ἐπὶ ὕδατος Μαγεδδω· πλεονεξίαν ἀργυρίου οὐκ ἔλαβον.
Vennero i re, combatterono; allora combatterono i re di Kenàan a Taʿnàkhⓘ, presso le acque di Meghiddò: ma bottino d'argento non preseroⓘ.
20
מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא
ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἐπολέμησαν ἀστέρες, ἐκ τῆς τάξεως αὐτῶν ἐπολέμησαν μετὰ Σισαρα.
Dal cielo combatterono le stelle, dalle loro orbiteⓘ, dai loro percorsi stabiliti, combatterono contro Siserà.
21
נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז
χειμάρρους Κισων ἐξέβαλεν αὐτούς, χειμάρρους καδημιμ, χειμάρρους Κισων· καταπατήσει αὐτοὺς ψυχή μου δυνατή.
Il torrente Qishònⓘ li travolse, li spazzò via, quel torrente anticoⓘ di battaglie, il torrente Qishòn. Calpesta con forza, anima mia, avanza trionfante!
22
אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו
τότε ἀπεκόπησαν πτέρναι ἵππου, αμαδαρωθ δυνατῶν αὐτοῦ.
Allora martellaronoⓘ gli zoccoli dei cavalli, al galoppo impetuoso, al galoppo dei suoi prodiⓘ in fuga.
23
אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים
καταράσασθε Μαρωζ, εἶπεν ὁ ἄγγελος κυρίου, καταράσει καταράσασθε τοὺς ἐνοίκους αὐτῆς, ὅτι οὐκ ἤλθοσαν εἰς τὴν βοήθειαν κυρίου· βοηθὸς ἡμῶν κύριος ἐν μαχηταῖς δυνατός.
«Maledite Meròzⓘ!», disse l'angelo del Tetragrammaⓘ, il messaggero divino, «maledite, maledite severamente i suoi abitanti, perché non vennero in aiuto del Tetragramma, in aiuto del Tetragramma in mezzo ai prodi».
24
תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך
εὐλογηθείη ἐκ γυναικῶν Ιαηλ γυνὴ Χαβερ τοῦ Κιναίου, ἐκ γυναικῶν ἐν σκηνῇ εὐλογηθείη.
Benedetta fra le donneⓘ sia Yaʿèl, moglie di Chèver il Kenita, fra le donne che abitano sotto la tenda sia benedetta sopra tutte.
25
מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה
ὕδωρ ᾔτησεν αὐτήν, καὶ γάλα ἔδωκεν αὐτῷ, ἐν λακάνῃ ἰσχυρῶν προσήγγισεν βούτυρον.
Acqua egli chiese — Siserà assetato —, latte ella gli diede; in coppa degna di prìncipiⓘ gli offrì pannaⓘ, latte cagliato.
26
ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו
τὴν χεῖρα αὐτῆς τὴν ἀριστερὰν εἰς πάσσαλον ἐξέτεινεν, τὴν δεξιὰν αὐτῆς εἰς ἀποτομὰς κατακόπων καὶ ἀπέτεμεν Σισαρα, ἀπέτριψεν τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ συνέθλασεν καὶ διήλασεν τὴν γνάθον αὐτοῦ.
La mano sinistra stese al picchetto della tendaⓘ, la mano destra al maglioⓘ pesante dei lavoratori; colpì Siserà, gli fracassò il capo, gli trapassò e trafisse la tempiaⓘ.
27
בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד
ἀνὰ μέσον τῶν ποδῶν αὐτῆς συγκάμψας ἔπεσεν, ἐκοιμήθη μεταξὺ ποδῶν αὐτῆς· ἐν ᾧ ἔκαμψεν, ἐκεῖ ἔπεσεν ταλαίπωρος.
Ai piedi di lei si piegòⓘ, cadde, giacque; ai piedi di lei si piegò, cadde a terra: là dove si piegò, là cadde abbattutoⓘ, distrutto.
28
בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו
διὰ τῆς θυρίδος διέκυπτεν ἡ μήτηρ Σισαρα διὰ τῆς δικτυωτῆς ἐπιβλέπουσα ἐπὶ τοὺς μεταστρέφοντας μετὰ Σισαρα Διὰ τί ἠσχάτισεν τὸ ἅρμα αὐτοῦ παραγενέσθαι; διὰ τί ἐχρόνισαν ἴχνη ἁρμάτων αὐτοῦ;
Dalla finestra si protende e gemeⓘ la madre di Siserà, dietro la grataⓘ della sua dimora: «Perché tarda a venire il suo carro? Perché indugiano, perché ritardano i passi dei suoi cocchi da guerra?».
29
חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה
σοφαὶ ἀρχουσῶν αὐτῆς ἀνταπεκρίναντο πρὸς αὐτήν, καὶ αὐτὴ ἀπεκρίνατο ἐν ῥήμασιν αὐτῆς
Le più sagge, le più astute fra le sue dameⓘ le rispondono con parole di conforto, ed ella stessa si ripete dentro di sé le loro parole:
30
הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל
Οὐχὶ εὑρήσουσιν αὐτὸν διαμερίζοντα σκῦλα; φιλιάζων φίλοις εἰς κεφαλὴν δυνατοῦ· σκῦλα βαμμάτων Σισαρα, σκῦλα βαμμάτων ποικιλίας, βαφὴ ποικίλων περὶ τράχηλον αὐτοῦ σκῦλον.
«Certo troveranno e divideranno il bottino: una fanciulla, due fanciulleⓘ per ogni guerriero; bottino di stoffe tinteⓘ per Siserà, bottino di stoffe tinte e ricamate con arte, doppio ricamo prezioso per il collo del predatore, per chi ha vinto».
31
כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה
οὕτως ἀπόλοιντο πάντες οἱ ἐχθροί σου, κύριε· καὶ οἱ ἀγαπῶντες αὐτὸν καθὼς ἡ ἀνατολὴ τοῦ ἡλίου ἐν δυναστείαις αὐτοῦ. Καὶ ἡσύχασεν ἡ γῆ τεσσαράκοντα ἔτη.
Così periscano tutti i tuoi nemici, Tetragramma! ma quelli che ti amano siano come il sole quando si levaⓘ nella sua potenza piena, nel suo fulgore. — E il paese ebbe riposoⓘ quarant'anni.