Torna alle Fonti
Antico Testamento
La Bibbia come la udirono i primi lettori giudeo-cristiani
Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa
0 di 267 pericopi lette(0%)
Isaia 1 — il rib, il culto senza giustizia, "Sion riscattata col mishpàt"
Isaia 1,1-31·MT (OSHB) + LXX·1/37
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה
Ὅρασις, ἣν εἶδεν Ησαιας υἱὸς Αμως, ἣν εἶδεν κατὰ τῆς Ιουδαίας καὶ κατὰ Ιερουσαλημ ἐν βασιλείᾳ Οζιου καὶ Ιωαθαμ καὶ Αχαζ καὶ Εζεκιου, οἳ ἐβασίλευσαν τῆς Ιουδαίας.
Visioneⓘ di Isaia figlio di Amoz, che egli vide riguardo a Giuda e Gerusalemme nei giorni di Uzzia, Iotam, Acaz ed Ezechia, re di Giuda.
2
שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי
Ἄκουε, οὐρανέ, καὶ ἐνωτίζου, γῆ, ὅτι κύριος ἐλάλησεν· υἱοὺς ἐγέννησα καὶ ὕψωσα, αὐτοὶ δέ με ἠθέτησαν.
Udite, o cieli, e tu, terra, porgi orecchioⓘ, poiché il TetraGramma ha parlato: «Figliⓘ ho allevato e fatto crescere, ed essi si sono rivoltati contro di meⓘ».
3
ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן
ἔγνω βοῦς τὸν κτησάμενον καὶ ὄνος τὴν φάτνην τοῦ κυρίου αὐτοῦ· Ισραηλ δέ με οὐκ ἔγνω, καὶ ὁ λαός με οὐ συνῆκεν.
Il bue conosce il suo padrone, e l'asino la greppia del suo signoreⓘ; ma Israele non conosceⓘ, il mio popolo non comprende.
4
הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור
οὐαὶ ἔθνος ἁμαρτωλόν, λαὸς πλήρης ἁμαρτιῶν, σπέρμα πονηρόν, υἱοὶ ἄνομοι· ἐγκατελίπατε τὸν κύριον καὶ παρωργίσατε τὸν ἅγιον τοῦ Ισραηλ.
Guaiⓘ, nazione peccatrice, popolo carico di iniquità, seme di malfattori, figli corrotti! Hanno abbandonato il TetraGramma, hanno disprezzato il Santo d'Israeleⓘ, si sono voltati indietro estranei.
5
על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי
τί ἔτι πληγῆτε προστιθέντες ἀνομίαν; πᾶσα κεφαλὴ εἰς πόνον καὶ πᾶσα καρδία εἰς λύπην.
Su quale parte sarete ancora colpitiⓘ, se aggiungete ribellione? Ogni testa è malataⓘ, ogni cuore esausto.
6
מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן
ἀπὸ ποδῶν ἕως κεφαλῆς οὔτε τραῦμα οὔτε μώλωψ οὔτε πληγὴ φλεγμαίνουσα, οὐκ ἔστιν μάλαγμα ἐπιθεῖναι οὔτε ἔλαιον οὔτε καταδέσμους.
Dalla pianta del piede fino al capo non c'è in esso parte sana: piaga, contusione e ferita apertaⓘ; non sono state spremute né fasciate né lenite con olio.
7
ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים
ἡ γῆ ὑμῶν ἔρημος, αἱ πόλεις ὑμῶν πυρίκαυστοι· τὴν χώραν ὑμῶν ἐνώπιον ὑμῶν ἀλλότριοι κατεσθίουσιν αὐτήν, καὶ ἠρήμωται κατεστραμμένη ὑπὸ λαῶν ἀλλοτρίων.
La vostra terraⓘ è desolata, le vostre città bruciate dal fuoco; il vostro suolo davanti a voi lo divorano gli stranieri: è desolazione come dopo la distruzione operata da stranieri.
8
ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה
ἐγκαταλειφθήσεται ἡ θυγάτηρ Σιων ὡς σκηνὴ ἐν ἀμπελῶνι καὶ ὡς ὀπωροφυλάκιον ἐν σικυηράτῳ, ὡς πόλις πολιορκουμένη·
È rimasta la figlia di Sionⓘ come una capannaⓘ in una vigna, come un riparo di frasche in un campo di cocomeri, come città assediata.
9
לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו
καὶ εἰ μὴ κύριος σαβαωθ ἐγκατέλιπεν ἡμῖν σπέρμα, ὡς Σοδομα ἂν ἐγενήθημεν καὶ ὡς Γομορρα ἂν ὡμοιώθημεν.
Se il TetraGramma degli esercitiⓘ non ci avesse lasciato un piccolo superstiteⓘ, come Sodoma saremmo divenuti, a Gomorra ci saremmo assomigliati.
10
שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה
Ἀκούσατε λόγον κυρίου, ἄρχοντες Σοδομων· προσέχετε νόμον θεοῦ, λαὸς Γομορρας.
Udite la parola del TetraGramma, capi di Sodomaⓘ; porgete orecchio alla Torahⓘ del nostro Dio, popolo di Gomorra:
11
למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי
τί μοι πλῆθος τῶν θυσιῶν ὑμῶν; λέγει κύριος· πλήρης εἰμὶ ὁλοκαυτωμάτων κριῶν καὶ στέαρ ἀρνῶν καὶ αἷμα ταύρων καὶ τράγων οὐ βούλομαι,
«A che mi giova la moltitudine dei vostri sacrifici?ⓘ — dice il TetraGramma — sono sazio di olocausti di arieti e del grasso di animali ingrassati, e il sangue di tori, agnelli e capri non lo gradisco.
12
כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי
οὐδ’ ἐὰν ἔρχησθε ὀφθῆναί μοι. τίς γὰρ ἐξεζήτησεν ταῦτα ἐκ τῶν χειρῶν ὑμῶν; πατεῖν τὴν αὐλήν μου
Quando venite a presentarvi al mio cospetto, chi ha richiesto questo dalla vostra mano: di calpestare i miei atriⓘ?
13
לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה
οὐ προσθήσεσθε· ἐὰν φέρητε σεμίδαλιν, μάταιον· θυμίαμα βδέλυγμά μοί ἐστιν· τὰς νουμηνίας ὑμῶν καὶ τὰ σάββατα καὶ ἡμέραν μεγάλην οὐκ ἀνέχομαι· νηστείαν καὶ ἀργίαν
Non continuate a portare oblazioni vane: l'incenso mi è abominioⓘ; novilunio e sabato, la convocazione dell'assemblea — non sopporto iniquità con l'assemblea solenneⓘ.
14
חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא
καὶ τὰς νουμηνίας ὑμῶν καὶ τὰς ἑορτὰς ὑμῶν μισεῖ ἡ ψυχή μου· ἐγενήθητέ μοι εἰς πλησμονήν, οὐκέτι ἀνήσω τὰς ἁμαρτίας ὑμῶν.
I vostri noviluni e le vostre feste stabiliteⓘ l'anima mia li odia: mi sono divenuti un peso, sono stanco di portarli.
15
ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו
ὅταν τὰς χεῖρας ἐκτείνητε πρός με, ἀποστρέψω τοὺς ὀφθαλμούς μου ἀφ’ ὑμῶν, καὶ ἐὰν πληθύνητε τὴν δέησιν, οὐκ εἰσακούσομαι ὑμῶν· αἱ γὰρ χεῖρες ὑμῶν αἵματος πλήρεις.
E quando stendete le palme delle maniⓘ, io nascondo i miei occhi da voi; anche se moltiplicate la preghiera, non ascolto: le vostre mani sono piene di sangueⓘ.
16
רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע
λούσασθε, καθαροὶ γένεσθε, ἀφέλετε τὰς πονηρίας ἀπὸ τῶν ψυχῶν ὑμῶν ἀπέναντι τῶν ὀφθαλμῶν μου, παύσασθε ἀπὸ τῶν πονηριῶν ὑμῶν,
Lavatevi, purificateviⓘ, togliete il male delle vostre azioni di davanti ai miei occhi; cessate di fare il male,
17
למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה
μάθετε καλὸν ποιεῖν, ἐκζητήσατε κρίσιν, ῥύσασθε ἀδικούμενον, κρίνατε ὀρφανῷ καὶ δικαιώσατε χήραν·
imparate a fare il bene, cercate il dirittoⓘ, raddrizzate l'oppressoⓘ, fate giustizia all'orfanoⓘ, difendete la causa della vedovaⓘ.
18
לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו
καὶ δεῦτε καὶ διελεγχθῶμεν, λέγει κύριος, καὶ ἐὰν ὦσιν αἱ ἁμαρτίαι ὑμῶν ὡς φοινικοῦν, ὡς χιόνα λευκανῶ, ἐὰν δὲ ὦσιν ὡς κόκκινον, ὡς ἔριον λευκανῶ.
Venite ora e discutiamo la causa insiemeⓘ — dice il TetraGramma —: se i vostri peccati fossero come lo scarlatto, come neve diventeranno bianchiⓘ; se fossero rossi come la porpora, come lana diventeranno.
19
אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו
καὶ ἐὰν θέλητε καὶ εἰσακούσητέ μου, τὰ ἀγαθὰ τῆς γῆς φάγεσθε·
Se acconsentite e ascoltateⓘ, mangerete i beni della terra;
20
ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר
ἐὰν δὲ μὴ θέλητε μηδὲ εἰσακούσητέ μου, μάχαιρα ὑμᾶς κατέδεται· τὸ γὰρ στόμα κυρίου ἐλάλησεν ταῦτα.
ma se rifiutate e vi ribellate, sarete divorati dalla spadaⓘ: poiché la bocca del TetraGrammaⓘ ha parlato».
21
איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים
Πῶς ἐγένετο πόρνη πόλις πιστὴ Σιων, πλήρης κρίσεως, ἐν ᾗ δικαιοσύνη ἐκοιμήθη ἐν αὐτῇ, νῦν δὲ φονευταί.
Come è diventata prostitutaⓘ la città fedeleⓘ! Era piena di dirittoⓘ, in lei dimorava la giustiziaⓘ, e ora vi stanno gli assassini.
22
כספך היה לסיגים סבאך מהול במים
τὸ ἀργύριον ὑμῶν ἀδόκιμον· οἱ κάπηλοί σου μίσγουσι τὸν οἶνον ὕδατι·
Il tuo argento è divenuto scoriaⓘ, il tuo vino è annacquatoⓘ.
23
שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם
οἱ ἄρχοντές σου ἀπειθοῦσιν, κοινωνοὶ κλεπτῶν, ἀγαπῶντες δῶρα, διώκοντες ἀνταπόδομα, ὀρφανοῖς οὐ κρίνοντες καὶ κρίσιν χηρῶν οὐ προσέχοντες.
I tuoi capiⓘ sono ribelli, complici di ladri: tutti amano il dono corruttoreⓘ e inseguono le ricompense; all'orfano non rendono giustizia, e la causa della vedova non giunge fino a loro.
24
לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי
διὰ τοῦτο τάδε λέγει ὁ δεσπότης κύριος σαβαωθ Οὐαὶ οἱ ἰσχύοντες Ισραηλ· οὐ παύσεται γάρ μου ὁ θυμὸς ἐν τοῖς ὑπεναντίοις, καὶ κρίσιν ἐκ τῶν ἐχθρῶν μου ποιήσω.
Perciò — oracoloⓘ del Sovrano, il TetraGramma degli eserciti, il Forte d'Israeleⓘ —: «Ahi! mi soddisferò sui miei avversari, mi vendicherò dei miei nemici.
25
ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך
καὶ ἐπάξω τὴν χεῖρά μου ἐπὶ σὲ καὶ πυρώσω σε εἰς καθαρόν, τοὺς δὲ ἀπειθοῦντας ἀπολέσω καὶ ἀφελῶ πάντας ἀνόμους ἀπὸ σοῦ καὶ πάντας ὑπερηφάνους ταπεινώσω.
Volgerò la mia mano su di te e fonderò come con lisciva la tua scoriaⓘ, toglierò da te ogni lega impura.
26
ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה
καὶ ἐπιστήσω τοὺς κριτάς σου ὡς τὸ πρότερον καὶ τοὺς συμβούλους σου ὡς τὸ ἀπ’ ἀρχῆς· καὶ μετὰ ταῦτα κληθήσῃ Πόλις δικαιοσύνης, μητρόπολις πιστὴ Σιων.
Ristabilirò i tuoi giudici come al principioⓘ, i tuoi consiglieri come all'inizio; dopo di ciò sarai chiamata Città del dirittoⓘ, Cittadella fedele».
27
ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה
μετὰ γὰρ κρίματος σωθήσεται ἡ αἰχμαλωσία αὐτῆς καὶ μετὰ ἐλεημοσύνης·
Sion sarà riscattata mediante il diritto, e i suoi convertiti mediante la giustiziaⓘ;
28
ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו
καὶ συντριβήσονται οἱ ἄνομοι καὶ οἱ ἁμαρτωλοὶ ἅμα, καὶ οἱ ἐγκαταλείποντες τὸν κύριον συντελεσθήσονται.
ma vi sarà frantumazioneⓘ per i ribelli e i peccatori insieme, e coloro che abbandonano il TetraGramma saranno annientati.
29
כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם
διότι αἰσχυνθήσονται ἐπὶ τοῖς εἰδώλοις αὐτῶν, ἃ αὐτοὶ ἠβούλοντο, καὶ ἐπῃσχύνθησαν ἐπὶ τοῖς κήποις αὐτῶν, ἃ ἐπεθύμησαν·
Poiché arrossirete delle querceⓘ che avete amato, e vi vergognerete dei giardiniⓘ che avete scelto.
30
כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה
ἔσονται γὰρ ὡς τερέβινθος ἀποβεβληκυῖα τὰ φύλλα καὶ ὡς παράδεισος ὕδωρ μὴ ἔχων·
Poiché sarete come una querciaⓘ le cui foglie appassiscono, come un giardino senza acqua.
31
והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה
καὶ ἔσται ἡ ἰσχὺς αὐτῶν ὡς καλάμη στιππύου καὶ αἱ ἐργασίαι αὐτῶν ὡς σπινθῆρες πυρός, καὶ κατακαυθήσονται οἱ ἄνομοι καὶ οἱ ἁμαρτωλοὶ ἅμα, καὶ οὐκ ἔσται ὁ σβέσων.
E il forteⓘ diventerà stoppa, e la sua opera una scintillaⓘ: bruceranno insieme, l'uno e l'altra, e non vi sarà chi spenga.