Back to Sources

Old Testament

The Bible as the first Jewish-Christian readers heard it

Parallel text: Masoretic Hebrew · Septuagint · translation · orthodox reading

How we read the text
0 of 267 pericopes read(0%)

Job 9 — "How Can a Mortal Be Righteous Before God?"

Giobbe 9,1-35·MT (OSHB) + LXX·3/6
v.
Hebrew (MT)
Septuagint (LXX)
Orthodox Reading
1
ויען איוב ויאמר
Ὑπολαβὼν δὲ Ιωβ λέγει
And ⓘ answered:
2
אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל
Ἐπ’ ἀληθείας οἶδα ὅτι οὕτως ἐστίν· πῶς γὰρ ἔσται δίκαιος βροτὸς παρὰ κυρίῳ;
Truly I know that it is so: how can a ⓘ be ⓘ before ⓘ?
3
אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף
ἐὰν γὰρ βούληται κριθῆναι αὐτῷ, οὐ μὴ ὑπακούσῃ αὐτῷ, ἵνα μὴ ἀντείπῃ πρὸς ἕνα λόγον αὐτοῦ ἐκ χιλίων.
If one wished to ⓘ with Him, one could not answer Him ⓘ.
4
חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם
σοφὸς γάρ ἐστιν διανοίᾳ, κραταιός τε καὶ μέγας· τίς σκληρὸς γενόμενος ἐναντίον αὐτοῦ ὑπέμεινεν;
He is ⓘ and mighty in strength: who has ever withstood him and remained unscathed?
5
המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו
ὁ παλαιῶν ὄρη καὶ οὐκ οἴδασιν, ὁ καταστρέφων αὐτὰ ὀργῇ·
He moves mountains and they do not know it, he overturns them in his ⓘ;
6
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון
ὁ σείων τὴν ὑπ’ οὐρανὸν ἐκ θεμελίων, οἱ δὲ στῦλοι αὐτῆς σαλεύονται·
he shakes the earth out of its place, so that its ⓘ tremble;
7
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם
ὁ λέγων τῷ ἡλίῳ καὶ οὐκ ἀνατέλλει, κατὰ δὲ ἄστρων κατασφραγίζει·
he commands the ⓘ and it does not rise, and he sets a ⓘ;
8
נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים
ὁ τανύσας τὸν οὐρανὸν μόνος καὶ περιπατῶν ὡς ἐπ’ ἐδάφους ἐπὶ θαλάσσης·
he alone stretches out the heavens, and treads upon the ⓘ;
9
עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן
ὁ ποιῶν Πλειάδα καὶ Ἕσπερον καὶ Ἀρκτοῦρον καὶ ταμίεια νότου·
he makes the constellations — the ⓘ, ⓘ, the ⓘ — and the secret chambers of the ⓘ;
10
עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר
ὁ ποιῶν μεγάλα καὶ ἀνεξιχνίαστα, ἔνδοξά τε καὶ ἐξαίσια, ὧν οὐκ ἔστιν ἀριθμός.
he performs great and ⓘ deeds, marvels without number.
11
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו
ἐὰν ὑπερβῇ με, οὐ μὴ ἴδω· καὶ ἐὰν παρέλθῃ με, οὐδ’ ὧς ἔγνων.
Behold, he passes by me and I do not see him; he moves on and I do not perceive him.
12
הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה
ἐὰν ἀπαλλάξῃ, τίς ἀποστρέψει; ἢ τίς ἐρεῖ αὐτῷ Τί ἐποίησας;
If he ⓘ something, who will make him restore it? Who will dare say to him: "ⓘ"
13
אלוה לא ישיב אפו תחתו תחתיו שחחו עזרי רהב
αὐτὸς γὰρ ἀπέστραπται ὀργήν, ὑπ’ αὐτοῦ ἐκάμφθησαν κήτη τὰ ὑπ’ οὐρανόν.
God does not restrain his anger: beneath him the ⓘ have bowed down.
14
אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו
ἐὰν δέ μου ὑπακούσηται, ἦ διακρινεῖ τὰ ῥήματά μου.
How then shall I answer him, how shall I ⓘ my words with him?
15
אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן
ἐάν τε γὰρ ὦ δίκαιος, οὐκ εἰσακούσεταί μου, τοῦ κρίματος αὐτοῦ δεηθήσομαι·
Even if I were in the right, I could not answer him; I would have to ⓘ.
16
אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי
ἐάν τε καλέσω καὶ ὑπακούσῃ, οὐ πιστεύω ὅτι εἰσακήκοέν μου.
If I called and he answered me, I would not believe that he truly heeds my voice:
17
אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם
μὴ γνόφῳ με ἐκτρίψῃ; πολλὰ δέ μου τὰ συντρίμματα πεποίηκεν διὰ κενῆς.
he ⓘ, and multiplies my wounds ⓘ.
18
לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים
οὐκ ἐᾷ γάρ με ἀναπνεῦσαι, ἐνέπλησεν δέ με πικρίας.
He does not let me catch my ⓘ, but satiates me with ⓘ.
19
אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני
ὅτι μὲν γὰρ ἰσχύι κρατεῖ· τίς οὖν κρίματι αὐτοῦ ἀντιστήσεται;
If it is a matter of ⓘ: behold, he is the Mighty One! If it is a matter of ⓘ: who will summon me to appear before him?
20
אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני
ἐὰν γὰρ ὦ δίκαιος, τὸ στόμα μου ἀσεβήσει· ἐάν τε ὦ ἄμεμπτος, σκολιὸς ἀποβήσομαι.
Even if I were righteous, my own mouth would condemn me; even if I were ⓘ, he would prove me perverse.
21
תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי
εἴτε γὰρ ἠσέβησα, οὐκ οἶδα τῇ ψυχῇ, πλὴν ὅτι ἀφαιρεῖταί μου ἡ ζωή.
Am I blameless? I no longer know my own soul; I despise my very life.
22
אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה
διὸ εἶπον Μέγαν καὶ δυνάστην ἀπολλύει ὀργή,
One thing is certain, therefore I say it: ⓘ.
23
אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג
ὅτι φαῦλοι ἐν θανάτῳ ἐξαισίῳ, ἀλλὰ δίκαιοι καταγελῶνται·
If a ⓘ kills suddenly, he ⓘ the trial of the innocent.
24
ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא
παραδέδονται γὰρ εἰς χεῖρας ἀσεβοῦς. πρόσωπα κριτῶν αὐτῆς συγκαλύπτει· εἰ δὲ μὴ αὐτός, τίς ἐστιν;
The earth is given into the hand of the ⓘ; he veils the faces of its judges: if it is not he who does so, then who is it?
25
וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה
ὁ δὲ βίος μού ἐστιν ἐλαφρότερος δρομέως· ἀπέδρασαν καὶ οὐκ εἴδοσαν.
My days run faster than a ⓘ, they flee away without seeing good;
26
חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל
ἦ καὶ ἔστιν ναυσὶν ἴχνος ὁδοῦ ἢ ἀετοῦ πετομένου ζητοῦντος βοράν;
they glide past like ⓘ, like an ⓘ that swoops upon its prey.
27
אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה
ἐάν τε γὰρ εἴπω, ἐπιλήσομαι λαλῶν, συγκύψας τῷ προσώπῳ στενάξω.
If I say: "I will forget my ⓘ, I will change my expression and smile,"
28
יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני
σείομαι πᾶσιν τοῖς μέλεσιν, οἶδα γὰρ ὅτι οὐκ ἀθῷόν με ἐάσεις.
I am afraid of all my sufferings: I know full well that you will not ⓘ.
29
אנכי ארשע למה זה הבל איגע
ἐπειδὴ δέ εἰμι ἀσεβής, διὰ τί οὐκ ἀπέθανον;
I shall in any case be held ⓘ: why then should I labor in vain?
30
אם התרחצתי במו במי שלג והזכותי בבר כפי
ἐὰν γὰρ ἀπολούσωμαι χιόνι καὶ ἀποκαθάρωμαι χερσὶν καθαραῖς,
Even if I washed myself with ⓘ, even if I cleansed my hands with ⓘ,
31
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי
ἱκανῶς ἐν ῥύπῳ με ἔβαψας, ἐβδελύξατο δέ με ἡ στολή.
yet you would plunge me into the ⓘ, and my very garments would recoil from me.
32
כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט
οὐ γὰρ εἶ ἄνθρωπος κατ’ ἐμέ, ᾧ ἀντικρινοῦμαι, ἵνα ἔλθωμεν ὁμοθυμαδὸν εἰς κρίσιν.
For he is not a man like me, to whom I could answer, that we might come together into judgment.
33
לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו
εἴθε ἦν ὁ μεσίτης ἡμῶν καὶ ἐλέγχων καὶ διακούων ἀνὰ μέσον ἀμφοτέρων·
ⓘ who would lay ⓘ,
34
יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני
ἀπαλλαξάτω ἀπ’ ἐμοῦ τὴν ῥάβδον, ὁ δὲ φόβος αὐτοῦ μή με στροβείτω,
who would remove from me his ⓘ, so that his terror would not terrify me:
35
אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי
καὶ οὐ μὴ φοβηθῶ, ἀλλὰ λαλήσω· οὐ γὰρ οὕτω συνεπίσταμαι.
then I would speak without fearing him — but it is not so, as regards myself.