Torna alle Fonti
Antico Testamento
Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa
226 pericopi
Geremia 16–17 — Il celibato-segno, il dittico «benedetto/maledetto» e lo Shabbàt
Geremia 16,1-27·MT (OSHB) + LXX·6/12
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
ויהי דבר יהוה אלי לאמר
Καὶ σὺ μὴ λάβῃς γυναῖκα, λέγει κύριος ὁ θεὸς Ισραηλ,
E tu non prendere moglie, dice il TetraGramma Dio d'Israele,
2
לא תקח לך אשה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה
καὶ οὐ γεννηθήσεταί σοι υἱὸς οὐδὲ θυγάτηρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ.
e non ti nascano figli né figlie in questo luogo.
3
כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת
ὅτι τάδε λέγει κύριος περὶ τῶν υἱῶν καὶ περὶ τῶν θυγατέρων τῶν γεννωμένων ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ καὶ περὶ τῶν μητέρων αὐτῶν τῶν τετοκυιῶν αὐτοὺς καὶ περὶ τῶν πατέρων αὐτῶν τῶν γεγεννηκότων αὐτοὺς ἐν τῇ γῇ ταύτῃ
Perché così dice il TetraGramma sui figli e le figlie che nascono qui, sulle madri che li partoriscono e sui padri che li generano in questa terra:
4
ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ
Ἐν θανάτῳ νοσερῷ ἀποθανοῦνται, οὐ κοπήσονται καὶ οὐ ταφήσονται· εἰς παράδειγμα ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς ἔσονται καὶ τοῖς θηρίοις τῆς γῆς καὶ τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ· ἐν μαχαίρᾳ πεσοῦνται καὶ ἐν λιμῷ συντελεσθήσονται.
Moriranno di morti atroci e dolorose, non saranno pianti né sepolti, diverranno come letame sparso sulla faccia del suolo; di spada e di fame saranno consumati.
5
כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה את החסד ואת הרחמים
Ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος, ὃς τὴν ἐλπίδα ἔχει ἐπ’ ἄνθρωπον καὶ στηρίσει σάρκα βραχίονος αὐτοῦ ἐπ’ αὐτόν, καὶ ἀπὸ κυρίου ἀποστῇ ἡ καρδία αὐτοῦ·
Maledetto l'uomo che confida nell'uomo e fa del braccio di carne il suo sostegno, e il cui cuore si allontana dal TetraGramma:
6
ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם
καὶ ἔσται ὡς ἡ ἀγριομυρίκη ἡ ἐν τῇ ἐρήμῳ, οὐκ ὄψεται ὅταν ἔλθῃ τὰ ἀγαθά, καὶ κατασκηνώσει ἐν ἁλίμοις καὶ ἐν ἐρήμῳ, ἐν γῇ ἁλμυρᾷ ἥτις οὐ κατοικεῖται.
sarà come il tamerice nella steppa desertica, non vedrà venire il bene, dimorerà in luoghi riarsi del deserto, terra salmastra e disabitata.
7
ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו
καὶ εὐλογημένος ὁ ἄνθρωπος, ὃς πέποιθεν ἐπὶ τῷ κυρίῳ, καὶ ἔσται κύριος ἐλπὶς αὐτοῦ·
Benedetto l'uomo che confida nel TetraGramma, e il TetraGramma è la sua fiducia sicura:
8
ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות
καὶ ἔσται ὡς ξύλον εὐθηνοῦν παρ’ ὕδατα καὶ ἐπὶ ἰκμάδα βαλεῖ ῥίζας αὐτοῦ καὶ οὐ φοβηθήσεται ὅταν ἔλθῃ καῦμα, καὶ ἔσται ἐπ’ αὐτῷ στελέχη ἀλσώδη, ἐν ἐνιαυτῷ ἀβροχίας οὐ φοβηθήσεται καὶ οὐ διαλείψει ποιῶν καρπόν. –
sarà come un albero piantato presso le acque, che verso il torrente stende le radici; non teme quando viene la calura, la sua fronda resta verde e rigogliosa; nell'anno di siccità non si angoscia e non cessa di dar frutto.
9
כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה
βαθεῖα ἡ καρδία παρὰ πάντα, καὶ ἄνθρωπός ἐστιν· καὶ τίς γνώσεται αὐτόν;
Più ingannevole d'ogni altra cosa è il cuore e insondabile nelle sue pieghe: chi potrà conoscerlo davvero?
10
והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו
ἐγὼ κύριος ἐτάζων καρδίας καὶ δοκιμάζων νεφροὺς τοῦ δοῦναι ἑκάστῳ κατὰ τὰς ὁδοὺς αὐτοῦ καὶ κατὰ τοὺς καρποὺς τῶν ἐπιτηδευμάτων αὐτοῦ. –
Io, il TetraGramma, scruto il cuore e provo le reni, l'intimo dell'uomo, per dare a ciascuno secondo le sue vie, secondo il frutto delle sue opere.
11
ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאם יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו
ἐφώνησεν πέρδιξ, συνήγαγεν ἃ οὐκ ἔτεκεν· ποιῶν πλοῦτον αὐτοῦ οὐ μετὰ κρίσεως, ἐν ἡμίσει ἡμερῶν αὐτοῦ ἐγκαταλείψουσιν αὐτόν, καὶ ἐπ’ ἐσχάτων αὐτοῦ ἔσται ἄφρων.
Come la pernice che cova uova non sue: così chi accumula ricchezza ingiustamente, a metà dei suoi giorni la lascia, e alla sua fine è riconosciuto come uno stolto.
12
ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי
Θρόνος δόξης ὑψωμένος ἁγίασμα ἡμῶν
Trono di gloria, eccelso fin dal principio: il luogo del nostro santuario.
13
והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה
ὑπομονὴ Ισραηλ κύριε, πάντες οἱ καταλιπόντες σε καταισχυνθήτωσαν, ἀφεστηκότες ἐπὶ τῆς γῆς γραφήτωσαν, ὅτι ἐγκατέλιπον πηγὴν ζωῆς τὸν κύριον. –
Speranza d'Israele, TetraGramma: quanti ti abbandonano siano confusi e svergognati; gli apostati siano scritti nella polvere, perché hanno abbandonato la sorgente d'acqua viva, il TetraGramma.
14
לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים
ἴασαί με, κύριε, καὶ ἰαθήσομαι· σῶσόν με, καὶ σωθήσομαι· ὅτι καύχημά μου σὺ εἶ.
Guariscimi, TetraGramma, e sarò guarito, salvami e sarò salvo, perché tu sei la mia lode.
15
כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם
ἰδοὺ αὐτοὶ λέγουσι πρός με Ποῦ ἐστιν ὁ λόγος κυρίου; ἐλθάτω.
Ecco, essi mi dicono con scherno: Dov'è la parola del TetraGramma? Venga dunque!
16
הנני שלח לדוגים לדיגים רבים נאם יהוה ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים
ἐγὼ δὲ οὐκ ἐκοπίασα κατακολουθῶν ὀπίσω σου καὶ ἡμέραν ἀνθρώπου οὐκ ἐπεθύμησα, σὺ ἐπίστῃ· τὰ ἐκπορευόμενα διὰ τῶν χειλέων μου πρὸ προσώπου σού ἐστιν.
Ma io non ho insistito a sottrarmi all'esserti pastore, né ho bramato il giorno funesto, tu lo sai; ciò che esce dalle mie labbra è manifesto davanti al tuo volto.
17
כי עיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני
μὴ γενηθῇς μοι εἰς ἀλλοτρίωσιν φειδόμενός μου ἐν ἡμέρᾳ πονηρᾷ.
Non essere per me uno spavento, tu mio rifugio sicuro nel giorno cattivo.
18
ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי
καταισχυνθήτωσαν οἱ διώκοντές με, καὶ μὴ καταισχυνθείην ἐγώ· πτοηθείησαν αὐτοί, καὶ μὴ πτοηθείην ἐγώ· ἐπάγαγε ἐπ’ αὐτοὺς ἡμέραν πονηράν, δισσὸν σύντριμμα σύντριψον αὐτούς.
Siano confusi i miei persecutori, non io; siano atterriti loro, non io; fa' venire su di loro il giorno cattivo, con doppia rovina frantumali.
19
יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל
Τάδε λέγει κύριος Βάδισον καὶ στῆθι ἐν πύλαις υἱῶν λαοῦ σου, ἐν αἷς εἰσπορεύονται ἐν αὐταῖς βασιλεῖς Ιουδα καὶ ἐν αἷς ἐκπορεύονται ἐν αὐταῖς, καὶ ἐν πάσαις ταῖς πύλαις Ιερουσαλημ
Così dice il TetraGramma: Va' e sta' alla porta dei figli del popolo, per cui entrano ed escono i re di Giuda, e a tutte le porte di Gerusalemme,
20
היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים
καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἀκούσατε λόγον κυρίου, βασιλεῖς Ιουδα καὶ πᾶσα Ιουδαία καὶ πᾶσα Ιερουσαλημ οἱ εἰσπορευόμενοι ἐν ταῖς πύλαις ταύταις,
e di' loro: Udite la parola del TetraGramma, re di Giuda, tutta Giuda e tutti gli abitanti di Gerusalemme che entrate per queste porte.
21
לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה
τάδε λέγει κύριος Φυλάσσεσθε τὰς ψυχὰς ὑμῶν καὶ μὴ αἴρετε βαστάγματα ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων καὶ μὴ ἐκπορεύεσθε ταῖς πύλαις Ιερουσαλημ
Così dice il TetraGramma: Custodite le vostre anime e non portate peso nel giorno di Shabbàt, e non uscite per le porte di Gerusalemme;
22
[Versetto assente nel Testo Masoretico ebraico; presente nella Settanta (LXX, traduzione greca).]
καὶ μὴ ἐκφέρετε βαστάγματα ἐξ οἰκιῶν ὑμῶν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων καὶ πᾶν ἔργον οὐ ποιήσετε· ἁγιάσατε τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων, καθὼς ἐνετειλάμην τοῖς πατράσιν ὑμῶν. καὶ οὐκ ἤκουσαν καὶ οὐκ ἔκλιναν τὸ οὖς αὐτῶν
non traete pesi dalle vostre case di Shabbàt, e non fate alcun lavoro: santificate il giorno di Shabbàt, come comandai ai vostri padri. Ma essi non ascoltarono né piegarono l'orecchio,
23
[Versetto assente nel Testo Masoretico ebraico; presente nella Settanta (LXX, traduzione greca).]
καὶ ἐσκλήρυναν τὸν τράχηλον αὐτῶν ὑπὲρ τοὺς πατέρας αὐτῶν τοῦ μὴ ἀκοῦσαί μου καὶ τοῦ μὴ δέξασθαι παιδείαν.
e indurirono la cervice più dei padri, per non ascoltarmi e non accogliere l'istruzione.
24
[Versetto assente nel Testo Masoretico ebraico; presente nella Settanta (LXX, traduzione greca).]
καὶ ἔσται ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσητέ μου, λέγει κύριος, τοῦ μὴ εἰσφέρειν βαστάγματα διὰ τῶν πυλῶν τῆς πόλεως ταύτης ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων καὶ ἁγιάζειν τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων τοῦ μὴ ποιεῖν πᾶν ἔργον,
E se davvero mi ascolterete — oracolo del TetraGramma — non portando pesi per le porte di questa città di Shabbàt e santificando il giorno di Shabbàt senza farvi lavoro,
25
[Versetto assente nel Testo Masoretico ebraico; presente nella Settanta (LXX, traduzione greca).]
καὶ εἰσελεύσονται διὰ τῶν πυλῶν τῆς πόλεως ταύτης βασιλεῖς καὶ ἄρχοντες καθήμενοι ἐπὶ θρόνου Δαυιδ καὶ ἐπιβεβηκότες ἐφ’ ἅρμασιν καὶ ἵπποις αὐτῶν, αὐτοὶ καὶ οἱ ἄρχοντες αὐτῶν, ἄνδρες Ιουδα καὶ οἱ κατοικοῦντες Ιερουσαλημ, καὶ κατοικισθήσεται ἡ πόλις αὕτη εἰς τὸν αἰῶνα.
entreranno per le porte di questa città re e principi seduti sul trono di Davide, su carri e cavalli, essi e i loro capi, uomini di Giuda e abitanti di Gerusalemme; e questa città sarà abitata per sempre.
26
[Versetto assente nel Testo Masoretico ebraico; presente nella Settanta (LXX, traduzione greca).]
καὶ ἥξουσιν ἐκ τῶν πόλεων Ιουδα καὶ κυκλόθεν Ιερουσαλημ καὶ ἐκ γῆς Βενιαμιν καὶ ἐκ τῆς πεδινῆς καὶ ἐκ τοῦ ὄρους καὶ ἐκ τῆς πρὸς νότον φέροντες ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίαν καὶ θυμιάματα καὶ μαναα καὶ λίβανον, φέροντες αἴνεσιν εἰς οἶκον κυρίου.
Verranno dalle città di Giuda, dai dintorni di Gerusalemme, dalla terra di Binyamìn, dalla Shefelàh, dal monte e dal Nèghev, portando olocausti, sacrifici, offerte vegetali e incenso, portando lode alla casa del TetraGramma.
27
[Versetto assente nel Testo Masoretico ebraico; presente nella Settanta (LXX, traduzione greca).]
καὶ ἔσται ἐὰν μὴ εἰσακούσητέ μου τοῦ ἁγιάζειν τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων τοῦ μὴ αἴρειν βαστάγματα καὶ μὴ εἰσπορεύεσθαι ταῖς πύλαις Ιερουσαλημ ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων, καὶ ἀνάψω πῦρ ἐν ταῖς πύλαις αὐτῆς, καὶ καταφάγεται ἄμφοδα Ιερουσαλημ καὶ οὐ σβεσθήσεται.
Ma se non mi ascolterete per santificare il giorno di Shabbàt, da non portare peso e da non entrare per le porte di Gerusalemme di Shabbàt, accenderò un fuoco alle sue porte: divorerà i palazzi di Gerusalemme e non si spegnerà.