Torna alle Fonti

Antico Testamento

Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa

267 pericopi

Esodo 10 — Le locuste e le tenebre: il cuore indurito

Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו
Εἶπεν δὲ κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων Εἴσελθε πρὸς Φαραω· ἐγὼ γὰρ ἐσκλήρυνα αὐτοῦ τὴν καρδίαν καὶ τῶν θεραπόντων αὐτοῦ, ἵνα ἑξῆς ἐπέλθῃ τὰ σημεῖα ταῦτα ἐπ’ αὐτούς·
E disse il ⓘ a Moshèh: «Vieni dal faraone, poiché ⓘ il suo cuore e il cuore dei suoi servi, affinché io ponga ⓘ in mezzo a lui;
2
ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה
ὅπως διηγήσησθε εἰς τὰ ὦτα τῶν τέκνων ὑμῶν καὶ τοῖς τέκνοις τῶν τέκνων ὑμῶν ὅσα ἐμπέπαιχα τοῖς Αἰγυπτίοις, καὶ τὰ σημεῖά μου, ἃ ἐποίησα ἐν αὐτοῖς, καὶ γνώσεσθε ὅτι ἐγὼ κύριος.
e affinché tu ⓘ agli orecchi di tuo figlio e del figlio di tuo figlio ciò che ⓘ degli egiziani, e i miei segni che ho posto in loro; e saprete che io sono il ⓘ».
3
ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני
εἰσῆλθεν δὲ Μωϋσῆς καὶ Ααρων ἐναντίον Φαραω καὶ εἶπαν αὐτῷ Τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς τῶν Εβραίων Ἕως τίνος οὐ βούλει ἐντραπῆναί με; ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου, ἵνα λατρεύσωσίν μοι.
Vennero Moshèh e Aharòn dal faraone e gli dissero: «Così ha detto il ⓘ, Dio degli ⓘ: fino a quando hai rifiutato di ⓘ di fronte a me? Manda il mio popolo e mi serva.
4
כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך
ἐὰν δὲ μὴ θέλῃς σὺ ἐξαποστεῖλαι τὸν λαόν μου, ἰδοὺ ἐγὼ ἐπάγω ταύτην τὴν ὥραν αὔριον ἀκρίδα πολλὴν ἐπὶ πάντα τὰ ὅριά σου,
Poiché se tu rifiuti di mandare il mio popolo, ecco io porto domani ⓘ nel tuo territorio,
5
וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה
καὶ καλύψει τὴν ὄψιν τῆς γῆς, καὶ οὐ δυνήσῃ κατιδεῖν τὴν γῆν, καὶ κατέδεται πᾶν τὸ περισσὸν τῆς γῆς τὸ καταλειφθέν, ὃ κατέλιπεν ὑμῖν ἡ χάλαζα, καὶ κατέδεται πᾶν ξύλον τὸ φυόμενον ὑμῖν ἐπὶ τῆς γῆς·
e coprirà ⓘ della terra e non si potrà vedere la terra; e mangerà il resto dello ⓘ, ciò che vi è rimasto dalla grandine, e mangerà ogni albero che cresce per voi dal campo.
6
ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה
καὶ πλησθήσονταί σου αἱ οἰκίαι καὶ αἱ οἰκίαι τῶν θεραπόντων σου καὶ πᾶσαι αἱ οἰκίαι ἐν πάσῃ γῇ τῶν Αἰγυπτίων, ἃ οὐδέποτε ἑωράκασιν οἱ πατέρες σου οὐδὲ οἱ πρόπαπποι αὐτῶν ἀφ’ ἧς ἡμέρας γεγόνασιν ἐπὶ τῆς γῆς ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης. καὶ ἐκκλίνας Μωϋσῆς ἐξῆλθεν ἀπὸ Φαραω.
E si riempiranno le tue case e le case di tutti i tuoi servi e le case di tutto l'Egitto, come non hanno visto i tuoi padri ⓘ dal giorno del loro essere sulla terra fino a questo giorno». E si voltò e uscì dalla presenza del faraone.
7
ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים
καὶ λέγουσιν οἱ θεράποντες Φαραω πρὸς αὐτόν Ἕως τίνος ἔσται τοῦτο ἡμῖν σκῶλον; ἐξαπόστειλον τοὺς ἀνθρώπους, ὅπως λατρεύσωσιν τῷ θεῷ αὐτῶν· ἢ εἰδέναι βούλει ὅτι ἀπόλωλεν Αἴγυπτος;
I servi del faraone gli dissero: «Fino a quando costui sarà per noi un ⓘ? Manda questi uomini affinché servano il ⓘ loro Dio. Non sai ancora che l'Egitto è perduta?».
8
ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים
καὶ ἀπέστρεψαν τόν τε Μωυσῆν καὶ Ααρων πρὸς Φαραω, καὶ εἶπεν αὐτοῖς Πορεύεσθε καὶ λατρεύσατε τῷ θεῷ ὑμῶν· τίνες δὲ καὶ τίνες εἰσὶν οἱ πορευόμενοι;
Furono ricondotti Moshèh e Aharòn dal faraone ed egli disse loro: «Andate, servite il ⓘ vostro Dio. Chi e chi sono quelli che andranno?».
9
ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו
καὶ λέγει Μωϋσῆς Σὺν τοῖς νεανίσκοις καὶ πρεσβυτέροις πορευσόμεθα, σὺν τοῖς υἱοῖς καὶ θυγατράσιν καὶ προβάτοις καὶ βουσὶν ἡμῶν· ἔστιν γὰρ ἑορτὴ κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν.
Disse Moshèh: «Con i nostri giovani e con i nostri anziani andremo; con i nostri figli e con le nostre figlie, con i nostri greggi e con il nostro bestiame andremo, poiché ⓘ del ⓘ è per noi».
10
ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם
καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς Ἔστω οὕτως, κύριος μεθ’ ὑμῶν· καθότι ἀποστέλλω ὑμᾶς, μὴ καὶ τὴν ἀποσκευὴν ὑμῶν; ἴδετε ὅτι πονηρία πρόκειται ὑμῖν.
Disse loro: «Sia così il ⓘ con voi come io vi manderò, voi con i vostri bambini! Guardate: il male è di fronte al vostro volto!
11
לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה
μὴ οὕτως· πορευέσθωσαν δὲ οἱ ἄνδρες, καὶ λατρεύσατε τῷ θεῷ· τοῦτο γὰρ αὐτοὶ ζητεῖτε. ἐξέβαλον δὲ αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου Φαραω. –
Non sarà così: vadano pure gli uomini e servano il ⓘ, poiché questo è quello che voi cercate». E li ⓘ dalla presenza del faraone.
12
ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד
εἶπεν δὲ κύριος πρὸς Μωυσῆν Ἔκτεινον τὴν χεῖρα ἐπὶ γῆν Αἰγύπτου, καὶ ἀναβήτω ἀκρὶς ἐπὶ τὴν γῆν καὶ κατέδεται πᾶσαν βοτάνην τῆς γῆς καὶ πάντα τὸν καρπὸν τῶν ξύλων, ὃν ὑπελίπετο ἡ χάλαζα.
Disse il ⓘ a Moshèh: «ⓘ la tua mano sulla terra d'Egitto per l'arbèh, e salga sulla terra d'Egitto e mangi ogni erba della terra, tutto ciò che ha lasciato la grandine».
13
ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה
καὶ ἐπῆρεν Μωϋσῆς τὴν ῥάβδον εἰς τὸν οὐρανόν, καὶ κύριος ἐπήγαγεν ἄνεμον νότον ἐπὶ τὴν γῆν ὅλην τὴν ἡμέραν ἐκείνην καὶ ὅλην τὴν νύκτα· τὸ πρωῒ ἐγενήθη, καὶ ὁ ἄνεμος ὁ νότος ἀνέλαβεν τὴν ἀκρίδα
—— Settanta (LXX) ——E Moshèh ⓘ, e il ⓘ fece venire un ⓘ sulla terra per tutto quel giorno e tutta la notte; venne il mattino, e il vento del sud ⓘ la cavalletta.—— Masoretico (TM) ——Moshèh stese il suo bastone sulla terra d'Egitto, e il ⓘ ⓘ un ⓘ nella terra per tutto quel giorno e tutta quella notte; quando fu mattino, il vento d'oriente ⓘ l'arbèh.
14
ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן
καὶ ἀνήγαγεν αὐτὴν ἐπὶ πᾶσαν γῆν Αἰγύπτου, καὶ κατέπαυσεν ἐπὶ πάντα τὰ ὅρια Αἰγύπτου πολλὴ σφόδρα· προτέρα αὐτῆς οὐ γέγονεν τοιαύτη ἀκρὶς καὶ μετὰ ταῦτα οὐκ ἔσται οὕτως.
Salì l'arbèh su tutta la terra d'Egitto e ⓘ in tutto il territorio dell'Egitto, ⓘ: prima di questo non vi era stato un arbèh come lui, e dopo di lui non sarà tale.
15
ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים
καὶ ἐκάλυψεν τὴν ὄψιν τῆς γῆς, καὶ ἐφθάρη ἡ γῆ· καὶ κατέφαγεν πᾶσαν βοτάνην τῆς γῆς καὶ πάντα τὸν καρπὸν τῶν ξύλων, ὃς ὑπελείφθη ἀπὸ τῆς χαλάζης· οὐχ ὑπελείφθη χλωρὸν οὐδὲν ἐν τοῖς ξύλοις καὶ ἐν πάσῃ βοτάνῃ τοῦ πεδίου ἐν πάσῃ γῇ Αἰγύπτου.
—— Settanta (LXX) ——E coprì la faccia di tutta la terra, e ⓘ; e divorò ogni erba della terra e ogni frutto degli alberi che la grandine aveva lasciato, e non restò nulla di verde né sugli alberi né tra ogni erba della pianura, in tutta la terra d'Egitto.—— Masoretico (TM) ——E coprì l'occhio di tutta la terra e la terra si oscurò; e mangiò ogni erba della terra e ogni frutto dell'albero che aveva lasciato la grandine, e ⓘ negli alberi né nell'erba del campo in tutta la terra d'Egitto.
16
וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם
κατέσπευδεν δὲ Φαραω καλέσαι Μωυσῆν καὶ Ααρων λέγων Ἡμάρτηκα ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ εἰς ὑμᾶς·
Si affrettò il faraone a chiamare Moshèh e Aharòn e disse: «ⓘ al ⓘ vostro Dio e a voi.
17
ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה
προσδέξασθε οὖν μου τὴν ἁμαρτίαν ἔτι νῦν καὶ προσεύξασθε πρὸς κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν, καὶ περιελέτω ἀπ’ ἐμοῦ τὸν θάνατον τοῦτον.
E ora ⓘ, ti prego, il mio peccato ancora questa volta, e ⓘ il ⓘ vostro Dio, e allontani da me soltanto questa morte».
18
ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה
ἐξῆλθεν δὲ Μωϋσῆς ἀπὸ Φαραω καὶ ηὔξατο πρὸς τὸν θεόν.
Uscì dalla presenza del faraone e ⓘ il ⓘ.
19
ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים
καὶ μετέβαλεν κύριος ἄνεμον ἀπὸ θαλάσσης σφοδρόν, καὶ ἀνέλαβεν τὴν ἀκρίδα καὶ ἐνέβαλεν αὐτὴν εἰς τὴν ἐρυθρὰν θάλασσαν, καὶ οὐχ ὑπελείφθη ἀκρὶς μία ἐν πάσῃ γῇ Αἰγύπτου.
Il ⓘ ⓘ un ⓘ fortissimo, e sollevò l'arbèh e lo ⓘ nel ⓘ; non rimase un solo arbèh in tutto il territorio dell'Egitto.
20
ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל
καὶ ἐσκλήρυνεν κύριος τὴν καρδίαν Φαραω, καὶ οὐκ ἐξαπέστειλεν τοὺς υἱοὺς Ισραηλ.
Il ⓘ ⓘ il cuore del faraone e non mandò i figli d'Israele.
21
ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך
Εἶπεν δὲ κύριος πρὸς Μωυσῆν Ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου εἰς τὸν οὐρανόν, καὶ γενηθήτω σκότος ἐπὶ γῆν Αἰγύπτου, ψηλαφητὸν σκότος.
Disse il ⓘ a Moshèh: «Stendi la tua mano verso i cieli e vi sia ⓘ sulla terra d'Egitto, ⓘ».
22
ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים
ἐξέτεινεν δὲ Μωϋσῆς τὴν χεῖρα εἰς τὸν οὐρανόν, καὶ ἐγένετο σκότος γνόφος θύελλα ἐπὶ πᾶσαν γῆν Αἰγύπτου τρεῖς ἡμέρας,
—— Settanta (LXX) ——Moshèh ⓘ, e vi fu ⓘ su tutta la terra d'Egitto per tre giorni.—— Masoretico (TM) ——Moshèh stese la sua mano verso i cieli e vi fu ⓘ in tutta la terra d'Egitto per ⓘ.
23
לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם
καὶ οὐκ εἶδεν οὐδεὶς τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ τρεῖς ἡμέρας, καὶ οὐκ ἐξανέστη οὐδεὶς ἐκ τῆς κοίτης αὐτοῦ τρεῖς ἡμέρας· πᾶσι δὲ τοῖς υἱοῖς Ισραηλ ἦν φῶς ἐν πᾶσιν, οἷς κατεγίνοντο.
Nessuno vide il suo fratello né alcuno si alzò dal suo posto per tre giorni; ma per tutti i figli d'Israele vi fu ⓘ nelle loro ⓘ.
24
ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם
καὶ ἐκάλεσεν Φαραω Μωυσῆν καὶ Ααρων λέγων Βαδίζετε, λατρεύσατε κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν· πλὴν τῶν προβάτων καὶ τῶν βοῶν ὑπολίπεσθε· καὶ ἡ ἀποσκευὴ ὑμῶν ἀποτρεχέτω μεθ’ ὑμῶν.
Chiamò il faraone Moshèh e disse: «Andate, servite il ⓘ; solo le vostre pecore e il vostro bestiame ⓘ; anche i vostri bambini andranno con voi».
25
ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו
καὶ εἶπεν Μωϋσῆς Ἀλλὰ καὶ σὺ δώσεις ἡμῖν ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίας, ἃ ποιήσομεν κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν,
Disse Moshèh: «Anche tu devi mettere nelle nostre mani ⓘ e ⓘ, e li faremo al ⓘ nostro Dio.
26
וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה
καὶ τὰ κτήνη ἡμῶν πορεύσεται μεθ’ ἡμῶν, καὶ οὐχ ὑπολειψόμεθα ὁπλήν· ἀπ’ αὐτῶν γὰρ λημψόμεθα λατρεῦσαι κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν· ἡμεῖς δὲ οὐκ οἴδαμεν, τί λατρεύσωμεν κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν, ἕως τοῦ ἐλθεῖν ἡμᾶς ἐκεῖ.
E anche il nostro ⓘ verrà con noi: ⓘ; da esso prenderemo per servire il ⓘ nostro Dio, e noi non sappiamo con che cosa serviremo il ⓘ finché non arriviamo là».
27
ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם
ἐσκλήρυνεν δὲ κύριος τὴν καρδίαν Φαραω, καὶ οὐκ ἐβουλήθη ἐξαποστεῖλαι αὐτούς.
Il ⓘ rese duro il cuore del faraone e ⓘ mandarli.
28
ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות
καὶ λέγει Φαραω Ἄπελθε ἀπ’ ἐμοῦ, πρόσεχε σεαυτῷ ἔτι προσθεῖναι ἰδεῖν μου τὸ πρόσωπον· ᾗ δ’ ἂν ἡμέρᾳ ὀφθῇς μοι, ἀποθανῇ.
Disse il faraone a lui: «Vattene da me! Guardati: non aggiungere a vedere il mio volto, poiché nel giorno in cui ⓘ».
29
ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך
λέγει δὲ Μωϋσῆς Εἴρηκας· οὐκέτι ὀφθήσομαί σοι εἰς πρόσωπον.
Disse Moshèh: «ⓘ: non aggiungerò più a vedere il tuo volto».

Riferimenti biblici