Torna alle Fonti
Antico Testamento
Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa
267 pericopi
Genesi 47 — Yosèf davanti al Faraone: Israele si stabilisce in Gòshen
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן
Ἐλθὼν δὲ Ιωσηφ ἀπήγγειλεν τῷ Φαραω λέγων Ὁ πατήρ μου καὶ οἱ ἀδελφοί μου καὶ τὰ κτήνη καὶ οἱ βόες αὐτῶν καὶ πάντα τὰ αὐτῶν ἦλθον ἐκ γῆς Χανααν καὶ ἰδού εἰσιν ἐν γῇ Γεσεμ.
Venne Yosèf e riferì al faraoneⓘ, dicendo: Mio padre e i miei fratelli, con le loro greggi e i loro boviniⓘ e tutto ciò che è loro, sono venuti dalla terra di Kenàan; ed ecco, sono nella terra di Ghèshenⓘ.
2
ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה
ἀπὸ δὲ τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ παρέλαβεν πέντε ἄνδρας καὶ ἔστησεν αὐτοὺς ἐναντίον Φαραω.
Dalla parte dei suoi fratelli prese cinque uominiⓘ e li disposeⓘ davanti al faraone.
3
ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו
καὶ εἶπεν Φαραω τοῖς ἀδελφοῖς Ιωσηφ Τί τὸ ἔργον ὑμῶν; οἱ δὲ εἶπαν τῷ Φαραω Ποιμένες προβάτων οἱ παῖδές σου, καὶ ἡμεῖς καὶ οἱ πατέρες ἡμῶν.
Il faraone disse ai fratelli: «Qual è la vostra operaⓘ?» Essi dissero al faraone: «Pastori di greggi sono i tuoi servi, noi come anche i nostri padri» — la risposta rivendica la continuità genealogica con la tradizione patriarcale.
4
ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן
εἶπαν δὲ τῷ Φαραω Παροικεῖν ἐν τῇ γῇ ἥκαμεν· οὐ γάρ ἐστιν νομὴ τοῖς κτήνεσιν τῶν παίδων σου, ἐνίσχυσεν γὰρ ὁ λιμὸς ἐν γῇ Χανααν· νῦν οὖν κατοικήσομεν οἱ παῖδές σου ἐν γῇ Γεσεμ.
Dissero al faraone: «A dimorare come stranieri residentiⓘ in questa terra siamo venuti, poiché non c'è pascolo per le greggi dei tuoi servi, poiché la carestia è graveⓘ nella terra di Kenàan; e ora, ti preghiamo, i tuoi servi abitinoⓘ nella terra di Ghèshen».
5
ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך
εἶπεν δὲ Φαραω τῷ Ιωσφη Κατοικείτωσαν ἐν γῇ Γεσεμ· εἰ δὲ ἐπίστῃ ὅτι εἰσὶν ἐν αὐτοῖς ἄνδρες δυνατοί, κατάστησον αὐτοὺς ἄρχοντας τῶν ἐμῶν κτηνῶν. Ἦλθον δὲ εἰς Αἴγυπτον πρὸς Ιωσηφ Ιακωβ καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ, καὶ ἤκουσεν Φαραω βασιλεὺς Αἰγύπτου. καὶ εἶπεν Φαραω πρὸς Ιωσηφ λέγων Ὁ πατήρ σου καὶ οἱ ἀδελφοί σου ἥκασι πρὸς σέ·
—— Settanta (LXX) ——Disse allora il faraone a Yosèf: «Che abitino nella terra di Ghèshenⓘ; e se sai che vi sono fra loro uomini potentiⓘ, mettili come capi del mio bestiame». Giunsero dunque in Egitto, presso Yosèf, Yaaqòv e i suoi figli, e lo udì il faraone re d'Egittoⓘ. E disse il faraone a Yosèf: «Tuo padre e i tuoi fratelli sono giunti da te.—— Masoretico (TM) ——Il faraone disse a Yosèf: «Tuo padre e i tuoi fratelli sono venuti da te»ⓘ.
6
ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי
ἰδοὺ ἡ γῆ Αἰγύπτου ἐναντίον σού ἐστιν· ἐν τῇ βελτίστῃ γῇ κατοίκισον τὸν πατέρα σου καὶ τοὺς ἀδελφούς σου.
—— Settanta (LXX) ——Ecco, la terra d'Egitto è davanti a teⓘ: nel meglio della terraⓘ insedia il tuo padre e i tuoi fratelli». (La LXX omette qui il riferimento esplicito alla terra di Ghèshen, «che abitino nella terra di Ghèshen», presente nel MT)ⓘ—— Masoretico (TM) ——La terra d'Egitto è davanti a teⓘ; nel meglio della terraⓘ insedia il tuo padre e i tuoi fratelli; che abitino nella terra di Ghèshen; e se sai che vi sono tra loro uomini di valoreⓘ, mettili come capi del bestiame su ciò che è mio.
7
ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה
εἰσήγαγεν δὲ Ιωσηφ Ιακωβ τὸν πατέρα αὐτοῦ καὶ ἔστησεν αὐτὸν ἐναντίον Φαραω, καὶ εὐλόγησεν Ιακωβ τὸν Φαραω.
Yosèf condusse Yaaqòv suo padre e lo fece stareⓘ davanti al faraone, e Yaaqòv benedisse il faraoneⓘ.
8
ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך
εἶπεν δὲ Φαραω τῷ Ιακωβ Πόσα ἔτη ἡμερῶν τῆς ζωῆς σου;
Il faraone disse a Yaaqòv: «Quanti sono i giorni degli anni della tua vita?ⓘ»
9
ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם
καὶ εἶπεν Ιακωβ τῷ Φαραω Αἱ ἡμέραι τῶν ἐτῶν τῆς ζωῆς μου, ἃς παροικῶ, ἑκατὸν τριάκοντα ἔτη· μικραὶ καὶ πονηραὶ γεγόνασιν αἱ ἡμέραι τῶν ἐτῶν τῆς ζωῆς μου, οὐκ ἀφίκοντο εἰς τὰς ἡμέρας τῶν ἐτῶν τῆς ζωῆς τῶν πατέρων μου, ἃς ἡμέρας παρῴκησαν.
Yaaqòv disse al faraone: «I giorni degli anni del mio peregrinareⓘ sono centotrent'anniⓘ; pochi e cattiviⓘ sono stati i giorni degli anni della mia vita, e non hanno raggiunto i giorni degli anni della vita dei miei padri nei giorni del loro peregrinareⓘ».
10
ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה
καὶ εὐλογήσας Ιακωβ τὸν Φαραω ἐξῆλθεν ἀπ’ αὐτοῦ.
Yaaqòv benedisse il faraoneⓘ e uscì dalla presenza del faraone.
11
ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה
καὶ κατῴκισεν Ιωσηφ τὸν πατέρα καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς κατάσχεσιν ἐν γῇ Αἰγύπτου ἐν τῇ βελτίστῃ γῇ ἐν γῇ Ραμεσση, καθὰ προσέταξεν Φαραω.
Yosèf insediò il padre e i fratelli e diede loro un possessoⓘ nella terra d'Egitto, nel meglio della terra, nella terra di Ram'essesⓘ, come aveva comandato il faraone.
12
ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף
καὶ ἐσιτομέτρει Ιωσηφ τῷ πατρὶ καὶ τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ καὶ παντὶ τῷ οἴκῳ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ σῖτον κατὰ σῶμα.
Yosèf provvide di nutrimentoⓘ il padre, i fratelli e tutta la casa del padre, secondo il numero dei piccoliⓘ.
13
ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב
Σῖτος δὲ οὐκ ἦν ἐν πάσῃ τῇ γῇ· ἐνίσχυσεν γὰρ ὁ λιμὸς σφόδρα· ἐξέλιπεν δὲ ἡ γῆ Αἰγύπτου καὶ ἡ γῆ Χανααν ἀπὸ τοῦ λιμοῦ.
Pane non c'era in tutta la terra, poiché la carestia era gravissimaⓘ; e si sfinìⓘ la terra d'Egitto e la terra di Kenàan a causa della carestia.
14
וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה
συνήγαγεν δὲ Ιωσηφ πᾶν τὸ ἀργύριον τὸ εὑρεθὲν ἐν γῇ Αἰγύπτου καὶ ἐν γῇ Χανααν τοῦ σίτου, οὗ ἠγόραζον καὶ ἐσιτομέτρει αὐτοῖς, καὶ εἰσήνεγκεν Ιωσηφ πᾶν τὸ ἀργύριον εἰς τὸν οἶκον Φαραω.
Yosèf raccolseⓘ tutto l'argento che si trovava nella terra d'Egitto e nella terra di Kenàan, in cambio del grano che essi acquistavano; e Yosèf portò l'argento nella casa del faraone.
15
ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף
καὶ ἐξέλιπεν πᾶν τὸ ἀργύριον ἐκ γῆς Αἰγύπτου καὶ ἐκ γῆς Χανααν. ἦλθον δὲ πάντες οἱ Αἰγύπτιοι πρὸς Ιωσηφ λέγοντες Δὸς ἡμῖν ἄρτους, καὶ ἵνα τί ἀποθνῄσκομεν ἐναντίον σου; ἐκλέλοιπεν γὰρ τὸ ἀργύριον ἡμῶν.
Quando l'argento fu esauritoⓘ dalla terra d'Egitto e dalla terra di Kenàan, vennero tutti gli egiziani da Yosèf dicendo: «Dacci pane! Perché dovremmo morire davanti a te, poiché l'argento è venuto a mancareⓘ?»
16
ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף
εἶπεν δὲ αὐτοῖς Ιωσηφ Φέρετε τὰ κτήνη ὑμῶν, καὶ δώσω ὑμῖν ἄρτους ἀντὶ τῶν κτηνῶν ὑμῶν, εἰ ἐκλέλοιπεν τὸ ἀργύριον.
Yosèf disse: «Portate il vostro bestiame (miqnechem), e vi darò pane in cambio del vostro bestiameⓘ, se l'argento è finito».
17
ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא
ἤγαγον δὲ τὰ κτήνη πρὸς Ιωσηφ, καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς Ιωσηφ ἄρτους ἀντὶ τῶν ἵππων καὶ ἀντὶ τῶν προβάτων καὶ ἀντὶ τῶν βοῶν καὶ ἀντὶ τῶν ὄνων καὶ ἐξέθρεψεν αὐτοὺς ἐν ἄρτοις ἀντὶ πάντων τῶν κτηνῶν αὐτῶν ἐν τῷ ἐνιαυτῷ ἐκείνῳ. –
Portarono il loro bestiame da Yosèf, e Yosèf diede loro pane in cambio dei cavalliⓘ, del bestiame delle greggi, del bestiame dei bovini e degli asini; e li guidò con paneⓘ in cambio di tutto il loro bestiame quell'anno.
18
ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו
ἐξῆλθεν δὲ τὸ ἔτος ἐκεῖνο, καὶ ἦλθον πρὸς αὐτὸν ἐν τῷ ἔτει τῷ δευτέρῳ καὶ εἶπαν αὐτῷ Μήποτε ἐκτριβῶμεν ἀπὸ τοῦ κυρίου ἡμῶν· εἰ γὰρ ἐκλέλοιπεν τὸ ἀργύριον καὶ τὰ ὑπάρχοντα καὶ τὰ κτήνη πρὸς σὲ τὸν κύριον, καὶ οὐχ ὑπολείπεται ἡμῖν ἐναντίον τοῦ κυρίου ἡμῶν ἀλλ’ ἢ τὸ ἴδιον σῶμα καὶ ἡ γῆ ἡμῶν.
Quell'anno finìⓘ, e vennero da lui il secondo anno e gli dissero: «Non nasconderemoⓘ al mio signore che l'argento è consumato (tàm) e le mandrie del bestiame sono andate dal mio signore; non resta davanti al mio signore se non il nostro corpo e la nostra terraⓘ.
19
למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם
ἵνα οὖν μὴ ἀποθάνωμεν ἐναντίον σου καὶ ἡ γῆ ἐρημωθῇ, κτῆσαι ἡμᾶς καὶ τὴν γῆν ἡμῶν ἀντὶ ἄρτων, καὶ ἐσόμεθα ἡμεῖς καὶ ἡ γῆ ἡμῶν παῖδες Φαραω· δὸς σπέρμα, ἵνα σπείρωμεν καὶ ζῶμεν καὶ μὴ ἀποθάνωμεν καὶ ἡ γῆ οὐκ ἐρημωθήσεται.
—— Settanta (LXX) ——Perché dunque non moriamo davanti a te e la terra non sia devastataⓘ, acquistaci, noi e la nostra terra, in cambio di pani, e saremo noi e la nostra terra serviⓘ del faraone; dà semeⓘ perché seminiamo e viviamo e non moriamo, e la terra non sarà devastataⓘ.—— Masoretico (TM) ——Perché dovremmo morire davanti ai tuoi occhi, noi e la nostra terra? Acquistaci, noi e la nostra terra, in cambio di pane, e saremo noi e la nostra terra serviⓘ del faraone; e dà semeⓘ così che viviamo e non moriamo, e la terra non sia desolataⓘ.
20
ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה
καὶ ἐκτήσατο Ιωσηφ πᾶσαν τὴν γῆν τῶν Αἰγυπτίων τῷ Φαραω· ἀπέδοντο γὰρ οἱ Αἰγύπτιοι τὴν γῆν αὐτῶν τῷ Φαραω, ἐπεκράτησεν γὰρ αὐτῶν ὁ λιμός· καὶ ἐγένετο ἡ γῆ Φαραω,
Yosèf acquistò tutta la terra d'Egitto per il faraone, poiché gli egiziani vendettero ciascuno il proprio campo, perché la carestia li aveva sopraffattiⓘ; e la terra divenne del faraone.
21
ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו
καὶ τὸν λαὸν κατεδουλώσατο αὐτῷ εἰς παῖδας ἀπ’ ἄκρων ὁρίων Αἰγύπτου ἕως τῶν ἄκρων,
—— Settanta (LXX) ——E il popolo lo ridusse in schiavitù come serviⓘ, da un'estremità del confine d'Egitto fino all'altraⓘ.—— Masoretico (TM) ——Quanto al popolo, lo fece passare nelle cittàⓘ da un'estremità all'altra del confine d'Egitto.
22
רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם
χωρὶς τῆς γῆς τῶν ἱερέων μόνον· οὐκ ἐκτήσατο ταύτην Ιωσηφ, ἐν δόσει γὰρ ἔδωκεν δόμα τοῖς ἱερεῦσιν Φαραω, καὶ ἤσθιον τὴν δόσιν, ἣν ἔδωκεν αὐτοῖς Φαραω· διὰ τοῦτο οὐκ ἀπέδοντο τὴν γῆν αὐτῶν.
Solo la terra dei sacerdotiⓘ non acquistò, poiché i sacerdoti avevano una razione fissaⓘ dal faraone, e mangiavano la loro razione che il faraone aveva loro assegnato; perciò non vendettero la loro terra.
23
ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה
εἶπεν δὲ Ιωσηφ πᾶσι τοῖς Αἰγυπτίοις Ἰδοὺ κέκτημαι ὑμᾶς καὶ τὴν γῆν ὑμῶν σήμερον τῷ Φαραω· λάβετε ἑαυτοῖς σπέρμα καὶ σπείρατε τὴν γῆν,
Yosèf disse al popolo: «Ecco, vi ho acquistati oggi, voi e la vostra terra, per il faraone; prendete semeⓘ e seminate la terra.
24
והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם
καὶ ἔσται τὰ γενήματα αὐτῆς δώσετε τὸ πέμπτον μέρος τῷ Φαραω, τὰ δὲ τέσσαρα μέρη ἔσται ὑμῖν αὐτοῖς εἰς σπέρμα τῇ γῇ καὶ εἰς βρῶσιν ὑμῖν καὶ πᾶσιν τοῖς ἐν τοῖς οἴκοις ὑμῶν.
Al tempo del raccolto darete un quintoⓘ al faraone, e quattro partiⓘ saranno per voi: per la semina del campo, per il vostro cibo, per quelli che sono nelle vostre case, e come cibo per i vostri piccoli».
25
ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה
καὶ εἶπαν Σέσωκας ἡμᾶς, εὕρομεν χάριν ἐναντίον τοῦ κυρίου ἡμῶν καὶ ἐσόμεθα παῖδες Φαραω.
Dissero: «Ci hai conservati in vita!ⓘ Che troviamo grazia agli occhi del mio signore, e saremo servi del faraone».
26
וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה
καὶ ἔθετο αὐτοῖς Ιωσηφ εἰς πρόσταγμα ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ἐπὶ γῆν Αἰγύπτου τῷ Φαραω ἀποπεμπτοῦν, χωρὶς τῆς γῆς τῶν ἱερέων μόνον· οὐκ ἦν τῷ Φαραω.
Yosèf ne fece una leggeⓘ fino a questo giorno sulla terra d'Egitto: un quintoⓘ per il faraone; solo la terra dei sacerdoti da sola non divenne del faraone.
27
וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד
Κατῴκησεν δὲ Ισραηλ ἐν γῇ Αἰγύπτῳ ἐπὶ τῆς γῆς Γεσεμ καὶ ἐκληρονόμησαν ἐπ’ αὐτῆς καὶ ηὐξήθησαν καὶ ἐπληθύνθησαν σφόδρα. –
Israeleⓘ abitò nella terra d'Egitto, nella terra di Ghèshen; vi presero possessoⓘ, furono fecondi (va-yifrù, radice pàrah, come in Gen 1,28) e si moltiplicarono moltoⓘ.
28
ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה
ἐπέζησεν δὲ Ιακωβ ἐν γῇ Αἰγύπτῳ δέκα ἑπτὰ ἔτη· ἐγένοντο δὲ αἱ ἡμέραι Ιακωβ ἐνιαυτῶν τῆς ζωῆς αὐτοῦ ἑκατὸν τεσσαράκοντα ἑπτὰ ἔτη.
Yaaqòv visse nella terra d'Egitto diciassette anniⓘ; e gli anni della vita di Yaaqòv, gli anni della sua vitaⓘ, furono cento e quarantasette anniⓘ.
29
ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים
ἤγγισαν δὲ αἱ ἡμέραι Ισραηλ τοῦ ἀποθανεῖν, καὶ ἐκάλεσεν τὸν υἱὸν αὐτοῦ Ιωσηφ καὶ εἶπεν αὐτῷ Εἰ εὕρηκα χάριν ἐναντίον σου, ὑπόθες τὴν χεῖρά σου ὑπὸ τὸν μηρόν μου καὶ ποιήσεις ἐπ’ ἐμὲ ἐλεημοσύνην καὶ ἀλήθειαν τοῦ μή με θάψαι ἐν Αἰγύπτῳ,
Quando si avvicinarono i giorni di Israeleⓘ per morire, chiamò il figlio Yosèf e gli disse: «Se ho trovato grazia ai tuoi occhi, metti la tua mano sotto la mia cosciaⓘ e fa' con me bontà e fedeltàⓘ — non seppellirmi in Egitto.
30
ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך
ἀλλὰ κοιμηθήσομαι μετὰ τῶν πατέρων μου, καὶ ἀρεῖς με ἐξ Αἰγύπτου καὶ θάψεις με ἐν τῷ τάφῳ αὐτῶν. ὁ δὲ εἶπεν Ἐγὼ ποιήσω κατὰ τὸ ῥῆμά σου.
Giacerò con i miei padri; portami fuori dall'Egitto e seppelliscimi nel loro sepolcroⓘ». Rispose: «Farò secondo la tua parolaⓘ».
31
ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה
εἶπεν δέ Ὄμοσόν μοι. καὶ ὤμοσεν αὐτῷ. καὶ προσεκύνησεν Ισραηλ ἐπὶ τὸ ἄκρον τῆς ῥάβδου αὐτοῦ.
—— Settanta (LXX) ——Disse: «Giurameloⓘ». E glielo giurò. E Israele si prostrò sulla cima del suo bastoneⓘ.—— Masoretico (TM) ——Disse: «Giurameloⓘ». E glielo giuròⓘ. E Israele si prostrò sul capo del bastoneⓘ.