Torna alle Fonti
Antico Testamento
Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa
267 pericopi
Genesi 42 — Yaaqòv vede il grano: i figli scendono in Egitto per la prima volta
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו
Ἰδὼν δὲ Ιακωβ ὅτι ἔστιν πρᾶσις ἐν Αἰγύπτῳ, εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ Ἵνα τί ῥᾳθυμεῖτε;
Videⓘ Yaaqòv che c'era shèverⓘ in Egitto, e disse Yaaqòv ai suoi figli: «Perché vi guardate l'un l'altroⓘ?»
2
ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות
ἰδοὺ ἀκήκοα ὅτι ἔστιν σῖτος ἐν Αἰγύπτῳ· κατάβητε ἐκεῖ καὶ πρίασθε ἡμῖν μικρὰ βρώματα, ἵνα ζῶμεν καὶ μὴ ἀποθάνωμεν.
E disse: «Ecco, ho udito che c'è shèver in Egitto; scendeteⓘ là e comprateci piccole vivandeⓘ di là, che viviamo e non moriamo».
3
וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים
κατέβησαν δὲ οἱ ἀδελφοὶ Ιωσηφ οἱ δέκα πρίασθαι σῖτον ἐξ Αἰγύπτου·
Scesero dunque i fratelli di Yosèf, dieciⓘ, a comprare grano dall'Egitto.
4
ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון
τὸν δὲ Βενιαμιν τὸν ἀδελφὸν Ιωσηφ οὐκ ἀπέστειλεν μετὰ τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ· εἶπεν γάρ Μήποτε συμβῇ αὐτῷ μαλακία.
Ma Binyamìnⓘ, fratello di Yosèf, Yaaqòv non lo mandò con i fratelli, perché disse: «Non gli capiti forse assonⓘ».
5
ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען
Ἦλθον δὲ οἱ υἱοὶ Ισραηλ ἀγοράζειν μετὰ τῶν ἐρχομένων· ἦν γὰρ ὁ λιμὸς ἐν γῇ Χανααν.
Vennero i figli di Yisraèlⓘ a comprare nel mezzo di quanti venivano, perché la ra'avⓘ era nella terra di Kena'an.
6
ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה
Ιωσηφ δὲ ἦν ἄρχων τῆς γῆς, οὗτος ἐπώλει παντὶ τῷ λαῷ τῆς γῆς· ἐλθόντες δὲ οἱ ἀδελφοὶ Ιωσηφ προσεκύνησαν αὐτῷ ἐπὶ πρόσωπον ἐπὶ τὴν γῆν.
Ora Yosèf era ha-shallìtⓘ sulla terra; era lui ha-mashbìrⓘ a tutto il popolo della terra. Vennero i fratelli di Yosèf e si prostrarono davanti a lui con la faccia a terraⓘ.
7
וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל
ἰδὼν δὲ Ιωσηφ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ ἐπέγνω καὶ ἠλλοτριοῦτο ἀπ’ αὐτῶν καὶ ἐλάλησεν αὐτοῖς σκληρὰ καὶ εἶπεν αὐτοῖς Πόθεν ἥκατε; οἱ δὲ εἶπαν Ἐκ γῆς Χανααν ἀγοράσαι βρώματα.
Yosèf vide i suoi fratelli e li riconobbeⓘ, ma si comportò da estraneo verso di loroⓘ, e parlò con loro duramenteⓘ e disse loro: «Da dove venite?». Dissero: «Dalla terra di Kena'an, a comprare cibo».
8
ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו
ἐπέγνω δὲ Ιωσηφ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ, αὐτοὶ δὲ οὐκ ἐπέγνωσαν αὐτόν.
Yosèf riconobbe i suoi fratelli, ma essi non lo riconobbero — il riconoscimento è unilateraleⓘ.
9
ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם
καὶ ἐμνήσθη Ιωσηφ τῶν ἐνυπνίων, ὧν εἶδεν αὐτός, καὶ εἶπεν αὐτοῖς Κατάσκοποί ἐστε· κατανοῆσαι τὰ ἴχνη τῆς χώρας ἥκατε.
—— Settanta (LXX) ——E Yosèf si ricordòⓘ dei sogniⓘ che egli stesso aveva visto, e disse loro: «Kataskópoi (spie) siete; a osservare le orme del paeseⓘ siete venuti».—— Masoretico (TM) ——Yosèf si ricordòⓘ dei chalomòtⓘ che aveva sognato riguardo a loro, e disse loro: «Meraglìm (spie) siete voi; a vedere le parti vergognoseⓘ del paese siete venuti».
10
ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל
οἱ δὲ εἶπαν Οὐχί, κύριε· οἱ παῖδές σου ἤλθομεν πρίασθαι βρώματα·
Dissero a lui: «No, mio signore; i tuoi serviⓘ sono venuti a comprare cibo.
11
כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים
πάντες ἐσμὲν υἱοὶ ἑνὸς ἀνθρώπου· εἰρηνικοί ἐσμεν, οὐκ εἰσὶν οἱ παῖδές σου κατάσκοποι.
Siamo tutti figli di un uomo solo; siamo kenìmⓘ; i tuoi servi non erano meraglìm (spie)».
12
ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות
εἶπεν δὲ αὐτοῖς Οὐχί, ἀλλὰ τὰ ἴχνη τῆς γῆς ἤλθατε ἰδεῖν.
—— Settanta (LXX) ——Disse loro: «No, ma a vedere le orme della terraⓘ siete venuti».—— Masoretico (TM) ——Disse loro: «No: le parti vergognoseⓘ della terra siete venuti a vedere».
13
ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו
οἱ δὲ εἶπαν Δώδεκά ἐσμεν οἱ παῖδές σου ἀδελφοὶ ἐν γῇ Χανααν, καὶ ἰδοὺ ὁ νεώτερος μετὰ τοῦ πατρὸς ἡμῶν σήμερον, ὁ δὲ ἕτερος οὐχ ὑπάρχει.
Dissero: «Dodiciⓘ i tuoi servi, fratelli siamo, figli di un uomo solo nella terra di Kena'an; e il più giovaneⓘ è oggi con nostro padre, e l'uno non c'è piùⓘ».
14
ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם
εἶπεν δὲ αὐτοῖς Ιωσηφ Τοῦτό ἐστιν, ὃ εἴρηκα ὑμῖν λέγων ὅτι Κατάσκοποί ἐστε·
Disse loro Yosèf: «È quanto vi ho detto: spie siete.
15
בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה
ἐν τούτῳ φανεῖσθε· νὴ τὴν ὑγίειαν Φαραω, οὐ μὴ ἐξέλθητε ἐντεῦθεν, ἐὰν μὴ ὁ ἀδελφὸς ὑμῶν ὁ νεώτερος ἔλθῃ ὧδε.
Con questo sarete messi alla provaⓘ: per la vita del Par'òhⓘ — non uscirete di qui se non quando verrà il vostro fratello più giovaneⓘ.
16
שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם
ἀποστείλατε ἐξ ὑμῶν ἕνα καὶ λάβετε τὸν ἀδελφὸν ὑμῶν, ὑμεῖς δὲ ἀπάχθητε ἕως τοῦ φανερὰ γενέσθαι τὰ ῥήματα ὑμῶν, εἰ ἀληθεύετε ἢ οὔ· εἰ δὲ μή, νὴ τὴν ὑγίειαν Φαραω, ἦ μὴν κατάσκοποί ἐστε.
Mandate uno di voi a prendere il vostro fratello; voi sarete tenuti in custodiaⓘ fino a che le vostre parole siano messe alla prova — la verità è con voi? E se no, per la vita del Par'òh: spie siete».
17
ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים
καὶ ἔθετο αὐτοὺς ἐν φυλακῇ ἡμέρας τρεῖς.
Li tenne in mishmarⓘ per tre giorni.
18
ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא
Εἶπεν δὲ αὐτοῖς τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ Τοῦτο ποιήσατε καὶ ζήσεσθε – τὸν θεὸν γὰρ ἐγὼ φοβοῦμαι – ·
Il terzo giorno Yosèf disse loro: «Fate questo e vivrete — io temo Dioⓘ».
19
אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם
εἰ εἰρηνικοί ἐστε, ἀδελφὸς ὑμῶν εἷς κατασχεθήτω ἐν τῇ φυλακῇ, αὐτοὶ δὲ βαδίσατε καὶ ἀπαγάγετε τὸν ἀγορασμὸν τῆς σιτοδοσίας ὑμῶν
«Se siete kenìmⓘ, un solo fratello di voi resti legato nel vostro posto di detenzione; e voi andateⓘ, portate il sheverⓘ per la fame delle vostre case.
20
ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן
καὶ τὸν ἀδελφὸν ὑμῶν τὸν νεώτερον ἀγάγετε πρός με, καὶ πιστευθήσονται τὰ ῥήματα ὑμῶν· εἰ δὲ μή, ἀποθανεῖσθε. ἐποίησαν δὲ οὕτως. –
E il vostro fratello più giovane portatemi; così le vostre parole saranno verificateⓘ e non morirete». E così fecero.
21
ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת
καὶ εἶπεν ἕκαστος πρὸς τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ Ναί· ἐν ἁμαρτίᾳ γάρ ἐσμεν περὶ τοῦ ἀδελφοῦ ἡμῶν, ὅτι ὑπερείδομεν τὴν θλῖψιν τῆς ψυχῆς αὐτοῦ, ὅτε κατεδέετο ἡμῶν, καὶ οὐκ εἰσηκούσαμεν αὐτοῦ· ἕνεκεν τούτου ἐπῆλθεν ἐφ’ ἡμᾶς ἡ θλῖψις αὕτη.
Si dissero l'un l'altro: «Avalⓘ — colpevoli siamo riguardo a nostro fratello: vedemmo l'angoscia della sua animaⓘ quando ci supplicavaⓘ e non ascoltammo; per questo è venuta su di noi questa angosciaⓘ».
22
ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש
ἀποκριθεὶς δὲ Ρουβην εἶπεν αὐτοῖς Οὐκ ἐλάλησα ὑμῖν λέγων Μὴ ἀδικήσητε τὸ παιδάριον; καὶ οὐκ εἰσηκούσατέ μου· καὶ ἰδοὺ τὸ αἷμα αὐτοῦ ἐκζητεῖται.
Ruven rispose loro: «Non vi ho forse detto: non peccateⓘ contro il yèledⓘ? E non ascoltaste; ed ecco il suo sangue è richiestoⓘ».
23
והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם
αὐτοὶ δὲ οὐκ ᾔδεισαν ὅτι ἀκούει Ιωσηφ· ὁ γὰρ ἑρμηνευτὴς ἀνὰ μέσον αὐτῶν ἦν.
Essi non sapevano che Yosèf udiva, perché c'era un melìtzⓘ tra loro.
24
ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם
ἀποστραφεὶς δὲ ἀπ’ αὐτῶν ἔκλαυσεν Ιωσηφ. – καὶ πάλιν προσῆλθεν πρὸς αὐτοὺς καὶ εἶπεν αὐτοῖς καὶ ἔλαβεν τὸν Συμεων ἀπ’ αὐτῶν καὶ ἔδησεν αὐτὸν ἐναντίον αὐτῶν.
Si voltò lontano da loroⓘ e pianse (vayyèvk); poi tornò verso di loroⓘ e parlò con loro; prese tra loro Shim'òn e lo legò davanti ai loro occhiⓘ.
25
ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן
ἐνετείλατο δὲ Ιωσηφ ἐμπλῆσαι τὰ ἀγγεῖα αὐτῶν σίτου καὶ ἀποδοῦναι τὸ ἀργύριον ἑκάστου εἰς τὸν σάκκον αὐτοῦ καὶ δοῦναι αὐτοῖς ἐπισιτισμὸν εἰς τὴν ὁδόν. καὶ ἐγενήθη αὐτοῖς οὕτως.
Yosèf ordinò di riempire i loro recipientiⓘ di grano, e di restituire il kèsefⓘ di ciascuno nel suo saqⓘ, e di dar loro tzedàhⓘ per il viaggio. Così fu fatto per loro.
26
וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם
καὶ ἐπιθέντες τὸν σῖτον ἐπὶ τοὺς ὄνους αὐτῶν ἀπῆλθον ἐκεῖθεν. –
Caricarono il loro grano sugli asini e se ne andarono di là.
27
ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו
λύσας δὲ εἷς τὸν μάρσιππον αὐτοῦ δοῦναι χορτάσματα τοῖς ὄνοις αὐτοῦ, οὗ κατέλυσαν, εἶδεν τὸν δεσμὸν τοῦ ἀργυρίου αὐτοῦ, καὶ ἦν ἐπάνω τοῦ στόματος τοῦ μαρσίππου·
Uno aprì il suo saqⓘ per dare mispòaⓘ al suo asino nel malònⓘ, e vide il suo argento — ecco, era nell'imboccatura della sua bisacciaⓘ.
28
ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו
καὶ εἶπεν τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ Ἀπεδόθη μοι τὸ ἀργύριον, καὶ ἰδοὺ τοῦτο ἐν τῷ μαρσίππῳ μου. καὶ ἐξέστη ἡ καρδία αὐτῶν, καὶ ἐταράχθησαν πρὸς ἀλλήλους λέγοντες Τί τοῦτο ἐποίησεν ὁ θεὸς ἡμῖν;
Disse ai suoi fratelli: «Il mio argento è stato restituito; ecco, è nella mia bisaccia». Il loro cuore uscìⓘ e si spaventarono l'uno verso l'altro dicendo: «Che cosa ci ha fatto Dioⓘ?»
29
ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר
Ἦλθον δὲ πρὸς Ιακωβ τὸν πατέρα αὐτῶν εἰς γῆν Χανααν καὶ ἀπήγγειλαν αὐτῷ πάντα τὰ συμβάντα αὐτοῖς λέγοντες
Vennero da Yaaqòv loro padre, nella terra di Kena'an, e gli riferirono tutto quello che era capitato loroⓘ, dicendo:
30
דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ
Λελάληκεν ὁ ἄνθρωπος ὁ κύριος τῆς γῆς πρὸς ἡμᾶς σκληρὰ καὶ ἔθετο ἡμᾶς ἐν φυλακῇ ὡς κατασκοπεύοντας τὴν γῆν.
«L'uomo, signore di quella terraⓘ, ci ha parlato duramente (qashot) e ci ha trattati come spie del paese.
31
ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים
εἴπαμεν δὲ αὐτῷ Εἰρηνικοί ἐσμεν, οὔκ ἐσμεν κατάσκοποι·
Gli dicemmo: Siamo kenìm (onesti/integri), non eravamo meraglìm (spie).
32
שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען
δώδεκα ἀδελφοί ἐσμεν, υἱοὶ τοῦ πατρὸς ἡμῶν· ὁ εἷς οὐχ ὑπάρχει, ὁ δὲ μικρότερος μετὰ τοῦ πατρὸς ἡμῶν σήμερον ἐν γῇ Χανααν.
Dodici siamo, fratelli, figli di nostro padreⓘ; l'uno non c'è più e il più giovane è oggi con nostro padre nella terra di Kena'an.
33
ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו
εἶπεν δὲ ἡμῖν ὁ ἄνθρωπος ὁ κύριος τῆς γῆς Ἐν τούτῳ γνώσομαι ὅτι εἰρηνικοί ἐστε· ἀδελφὸν ἕνα ἄφετε ὧδε μετ’ ἐμοῦ, τὸν δὲ ἀγορασμὸν τῆς σιτοδοσίας τοῦ οἴκου ὑμῶν λαβόντες ἀπέλθατε
L'uomo, signore di quella terra, ci disse: Con questo sapròⓘ se siete kenìm — lasciate uno solo di voi con me, il grano per la fame delle vostre caseⓘ prendete e andate.
34
והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו
καὶ ἀγάγετε πρός με τὸν ἀδελφὸν ὑμῶν τὸν νεώτερον, καὶ γνώσομαι ὅτι οὐ κατάσκοποί ἐστε, ἀλλ’ ὅτι εἰρηνικοί ἐστε, καὶ τὸν ἀδελφὸν ὑμῶν ἀποδώσω ὑμῖν, καὶ τῇ γῇ ἐμπορεύεσθε.
Portate il vostro fratello minore da me; così saprò che non siete meraglìm (spie), che siete kenìm — vi darò il vostro fratello e la terra potrete percorrereⓘ».
35
ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו
ἐγένετο δὲ ἐν τῷ κατακενοῦν αὐτοὺς τοὺς σάκκους αὐτῶν καὶ ἦν ἑκάστου ὁ δεσμὸς τοῦ ἀργυρίου ἐν τῷ σάκκῳ αὐτῶν· καὶ εἶδον τοὺς δεσμοὺς τοῦ ἀργυρίου αὐτῶν, αὐτοὶ καὶ ὁ πατὴρ αὐτῶν, καὶ ἐφοβήθησαν.
Mentre svuotavano i loro sacchi, ecco: il tzror kaspòⓘ di ciascuno era nel suo sacco. Videro i loro fagotti di argento — loro e il loro padreⓘ — e temettero.
36
ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה
εἶπεν δὲ αὐτοῖς Ιακωβ ὁ πατὴρ αὐτῶν Ἐμὲ ἠτεκνώσατε· Ιωσηφ οὐκ ἔστιν, Συμεων οὐκ ἔστιν, καὶ τὸν Βενιαμιν λήμψεσθε· ἐπ’ ἐμὲ ἐγένετο πάντα ταῦτα.
Disse loro Yaaqòv loro padre: «Me avete privato dei figliⓘ — Yosèf non c'è più, Shim'òn non c'è più, e Binyamìn volete prendereⓘ — su di me è ricaduto tutto».
37
ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך
εἶπεν δὲ Ρουβην τῷ πατρὶ αὐτοῦ λέγων Τοὺς δύο υἱούς μου ἀπόκτεινον, ἐὰν μὴ ἀγάγω αὐτὸν πρὸς σέ δὸς αὐτὸν εἰς τὴν χεῖρά μου, κἀγὼ ἀνάξω αὐτὸν πρὸς σέ.
Ruven disse a suo padre: «Metti a morte i miei due figliⓘ se non te lo riporto; mettilo nelle mie mani e io te lo riporterò».
38
ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה
ὁ δὲ εἶπεν Οὐ καταβήσεται ὁ υἱός μου μεθ’ ὑμῶν, ὅτι ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ ἀπέθανεν καὶ αὐτὸς μόνος καταλέλειπται· καὶ συμβήσεται αὐτὸν μαλακισθῆναι ἐν τῇ ὁδῷ, ᾗ ἂν πορεύησθε, καὶ κατάξετέ μου τὸ γῆρας μετὰ λύπης εἰς ᾅδου.
Disse: «Non scenderà il mio figlio con voi, perché suo fratello è morto ed egli è rimasto soloⓘ; se gli capisse un assonⓘ lungo il cammino che percorrete, fareste scendere la mia sevàhⓘ nel dolore allo Sheòlⓘ».