Torna alle Fonti
Antico Testamento
Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa
226 pericopi
L'Aqedàh: il legamento di Isacco — Gn 22,1-24
Genesi 22,1-24·MT (OSHB) + LXX·17/32
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני
Καὶ ἐγένετο μετὰ τὰ ῥήματα ταῦτα ὁ θεὸς ἐπείραζεν τὸν Αβρααμ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν Αβρααμ, Αβρααμ· ὁ δὲ εἶπεν Ἰδοὺ ἐγώ.
E avvenne dopo queste parole che Dio metteva alla prova Abramo — non una tentazione al male, ma la prova della fedeltà (il nissayón) —, e gli disse: «Abramo, Abramo»; ed egli rispose: «Eccomi», la disponibilità totale (hinnenì).
2
ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך
καὶ εἶπεν Λαβὲ τὸν υἱόν σου τὸν ἀγαπητόν, ὃν ἠγάπησας, τὸν Ισαακ, καὶ πορεύθητι εἰς τὴν γῆν τὴν ὑψηλὴν καὶ ἀνένεγκον αὐτὸν ἐκεῖ εἰς ὁλοκάρπωσιν ἐφ’ ἓν τῶν ὀρέων, ὧν ἄν σοι εἴπω.
E Dio disse: «Prendi tuo figlio, l'amato, che hai amato, Isacco — il figlio unico, l'agapetòs della promessa —, e va' nella terra alta di Moria e offrilo là in olocausto, fallo salire come offerta totale (ha'alèhu le-olàh)».
3
וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים
ἀναστὰς δὲ Αβρααμ τὸ πρωῒ ἐπέσαξεν τὴν ὄνον αὐτοῦ· παρέλαβεν δὲ μεθ’ ἑαυτοῦ δύο παῖδας καὶ Ισαακ τὸν υἱὸν αὐτοῦ καὶ σχίσας ξύλα εἰς ὁλοκάρπωσιν ἀναστὰς ἐπορεύθη καὶ ἦλθεν ἐπὶ τὸν τόπον, ὃν εἶπεν αὐτῷ ὁ θεός.
Alzatosi al mattino presto, Abramo sellò l'asina, prese con sé due servi e Isacco suo figlio, e spaccò la legna per l'olocausto, e si mise in cammino verso il luogo che Dio gli aveva indicato.
4
ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק
τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ καὶ ἀναβλέψας Αβρααμ τοῖς ὀφθαλμοῖς εἶδεν τὸν τόπον μακρόθεν.
Il terzo giorno — i tre giorni della prova (ba-yom ha-shelishì) — Abramo alzò gli occhi e vide il luogo da lontano.
5
ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם
καὶ εἶπεν Αβρααμ τοῖς παισὶν αὐτοῦ Καθίσατε αὐτοῦ μετὰ τῆς ὄνου, ἐγὼ δὲ καὶ τὸ παιδάριον διελευσόμεθα ἕως ὧδε καὶ προσκυνήσαντες ἀναστρέψωμεν πρὸς ὑμᾶς.
E disse ai suoi servi: «Rimanete qui con l'asina; io e il fanciullo andremo fin là e, adorato il TetraGramma, torneremo a voi» — parola di fede nel ritorno insieme.
6
ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו
ἔλαβεν δὲ Αβρααμ τὰ ξύλα τῆς ὁλοκαρπώσεως καὶ ἐπέθηκεν Ισαακ τῷ υἱῷ αὐτοῦ· ἔλαβεν δὲ καὶ τὸ πῦρ μετὰ χεῖρα καὶ τὴν μάχαιραν, καὶ ἐπορεύθησαν οἱ δύο ἅμα.
E Abramo prese la legna dell'olocausto e la pose su Isacco suo figlio — la legna portata sulle spalle del figlio —, e prese in mano il fuoco e il coltello, e andarono entrambi insieme (yachdàw), i due soli.
7
ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה
εἶπεν δὲ Ισαακ πρὸς Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ εἴπας Πάτερ. ὁ δὲ εἶπεν Τί ἐστιν, τέκνον; λέγων Ἰδοὺ τὸ πῦρ καὶ τὰ ξύλα· ποῦ ἐστιν τὸ πρόβατον τὸ εἰς ὁλοκάρπωσιν;
E Isacco parlò ad Abramo suo padre dicendo: «Padre mio»; ed egli rispose: «Eccomi, figlio mio». E Isacco disse: «Ecco il fuoco e la legna, ma dov'è la pecora per l'olocausto?».
8
ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו
εἶπεν δὲ Αβρααμ Ὁ θεὸς ὄψεται ἑαυτῷ πρόβατον εἰς ὁλοκάρπωσιν, τέκνον. πορευθέντες δὲ ἀμφότεροι ἅμα
E Abramo disse: «Dio si vedrà la pecora per l'olocausto, figlio mio» (Elohìm yir'eh-llo ha-seh — Dio provvederà). E andarono entrambi insieme.
9
ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים
ἦλθον ἐπὶ τὸν τόπον, ὃν εἶπεν αὐτῷ ὁ θεός. καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ Αβρααμ θυσιαστήριον καὶ ἐπέθηκεν τὰ ξύλα καὶ συμποδίσας Ισαακ τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἐπέθηκεν αὐτὸν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἐπάνω τῶν ξύλων.
Giunsero al luogo che Dio gli aveva indicato; là Abramo costruì l'altare, dispose la legna e, legato Isacco suo figlio — la aqedàh, il legamento —, lo pose sull'altare sopra la legna.
10
וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו
καὶ ἐξέτεινεν Αβρααμ τὴν χεῖρα αὐτοῦ λαβεῖν τὴν μάχαιραν σφάξαι τὸν υἱὸν αὐτοῦ.
E Abramo stese la mano e prese il coltello per sgozzare suo figlio.
11
ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני
καὶ ἐκάλεσεν αὐτὸν ἄγγελος κυρίου ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ εἶπεν αὐτῷ Αβρααμ, Αβρααμ. ὁ δὲ εἶπεν Ἰδοὺ ἐγώ.
Ma lo chiamò un angelo del TetraGramma dal cielo — il malàkh YHWH — dicendo: «Abramo, Abramo!». Ed egli rispose: «Eccomi».
12
ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני
καὶ εἶπεν Μὴ ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου ἐπὶ τὸ παιδάριον μηδὲ ποιήσῃς αὐτῷ μηδέν· νῦν γὰρ ἔγνων ὅτι φοβῇ τὸν θεὸν σὺ καὶ οὐκ ἐφείσω τοῦ υἱοῦ σου τοῦ ἀγαπητοῦ δι’ ἐμέ.
E l'angelo disse: «Non stendere la mano sul fanciullo e non fargli alcun male; ora infatti ho conosciuto che tu temi Dio (yerè Elohìm, il timore riverente), poiché non hai risparmiato tuo figlio, l'amato, per me».
13
וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו
καὶ ἀναβλέψας Αβρααμ τοῖς ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ εἶδεν, καὶ ἰδοὺ κριὸς εἷς κατεχόμενος ἐν φυτῷ σαβεκ τῶν κεράτων· καὶ ἐπορεύθη Αβρααμ καὶ ἔλαβεν τὸν κριὸν καὶ ἀνήνεγκεν αὐτὸν εἰς ὁλοκάρπωσιν ἀντὶ Ισαακ τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ.
Abramo alzò gli occhi ed ecco, vide un ariete trattenuto per le corna in un cespuglio di sabek; andò, prese l'ariete e lo offrì in olocausto al posto di Isacco suo figlio — la sostituzione vicaria.
14
ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה
καὶ ἐκάλεσεν Αβρααμ τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου Κύριος εἶδεν, ἵνα εἴπωσιν σήμερον Ἐν τῷ ὄρει κύριος ὤφθη.
E Abramo chiamò quel luogo con il nome «Il TetraGramma vede» (YHWH yir'eh), donde ancora oggi si dice: «Sul monte il TetraGramma apparve» (be-har YHWH yera'èh) — il monte del Tempio.
15
ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים
καὶ ἐκάλεσεν ἄγγελος κυρίου τὸν Αβρααμ δεύτερον ἐκ τοῦ οὐρανοῦ
E l'angelo del TetraGramma chiamò Abramo una seconda volta dal cielo
16
ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך
λέγων Κατ’ ἐμαυτοῦ ὤμοσα, λέγει κύριος, οὗ εἵνεκεν ἐποίησας τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ οὐκ ἐφείσω τοῦ υἱοῦ σου τοῦ ἀγαπητοῦ δι’ ἐμέ,
e disse: «Per me stesso ho giurato (bi nishbà'ti) — oracolo del TetraGramma —: poiché tu hai fatto questa cosa e non hai risparmiato tuo figlio, l'amato,
17
כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו
ἦ μὴν εὐλογῶν εὐλογήσω σε καὶ πληθύνων πληθυνῶ τὸ σπέρμα σου ὡς τοὺς ἀστέρας τοῦ οὐρανοῦ καὶ ὡς τὴν ἄμμον τὴν παρὰ τὸ χεῖλος τῆς θαλάσσης, καὶ κληρονομήσει τὸ σπέρμα σου τὰς πόλεις τῶν ὑπεναντίων·
benedicendo ti benedirò e moltiplicando moltiplicherò il tuo seme come le stelle del cielo e come la sabbia che è sul lido del mare, e il tuo seme possederà le porte dei suoi nemici;
18
והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי
καὶ ἐνευλογηθήσονται ἐν τῷ σπέρματί σου πάντα τὰ ἔθνη τῆς γῆς, ἀνθ’ ὧν ὑπήκουσας τῆς ἐμῆς φωνῆς.
e saranno benedette nel tuo seme tutte le nazioni della terra — la berakhà universale —, poiché hai obbedito alla mia voce».
19
וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע
ἀπεστράφη δὲ Αβρααμ πρὸς τοὺς παῖδας αὐτοῦ, καὶ ἀναστάντες ἐπορεύθησαν ἅμα ἐπὶ τὸ φρέαρ τοῦ ὅρκου. καὶ κατῴκησεν Αβρααμ ἐπὶ τῷ φρέατι τοῦ ὅρκου.
E Abramo tornò dai suoi servi, e si alzarono e andarono insieme a Beer-Sheva, al pozzo del giuramento, e là Abramo dimorò.
20
ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך
Ἐγένετο δὲ μετὰ τὰ ῥήματα ταῦτα καὶ ἀνηγγέλη τῷ Αβρααμ λέγοντες Ἰδοὺ τέτοκεν Μελχα καὶ αὐτὴ υἱοὺς Ναχωρ τῷ ἀδελφῷ σου,
Dopo queste cose fu annunciato ad Abramo: «Ecco, anche Milca ha partorito figli a Nacor tuo fratello:
21
את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם
τὸν Ωξ πρωτότοκον καὶ τὸν Βαυξ ἀδελφὸν αὐτοῦ καὶ τὸν Καμουηλ πατέρα Σύρων
Uz il primogenito, Buz suo fratello, Kemuel padre di Aram,
22
ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל
καὶ τὸν Χασαδ καὶ τὸν Αζαυ καὶ τὸν Φαλδας καὶ τὸν Ιεδλαφ καὶ τὸν Βαθουηλ·
Chesed, Cazo, Pildas, Idlaf e Betuel».
23
ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם
καὶ Βαθουηλ ἐγέννησεν τὴν Ρεβεκκαν. ὀκτὼ οὗτοι υἱοί, οὓς ἔτεκεν Μελχα τῷ Ναχωρ τῷ ἀδελφῷ Αβρααμ.
E Betuel generò Rebecca — la genealogia che prepara la futura sposa di Isacco.
24
ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה
καὶ ἡ παλλακὴ αὐτοῦ, ᾗ ὄνομα Ρεημα, ἔτεκεν καὶ αὐτὴ τὸν Ταβεκ καὶ τὸν Γααμ καὶ τὸν Τοχος καὶ τὸν Μωχα.
E la sua concubina, che si chiamava Reuma, partorì anch'essa: Tebach, Gacam, Tacas e Maaca.