Torna alle Fonti
Antico Testamento
La Bibbia come la udirono i primi lettori giudeo-cristiani
Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa
0 di 267 pericopi lette(0%)
La trasgressione e l'esilio dal giardino — Gn 3,1-24
Genesi 3,1-24·MT (OSHB) + LXX·3/32
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן
Ὁ δὲ ὄφις ἦν φρονιμώτατος πάντων τῶν θηρίων τῶν ἐπὶ τῆς γῆς, ὧν ἐποίησεν κύριος ὁ θεός· καὶ εἶπεν ὁ ὄφις τῇ γυναικί Τί ὅτι εἶπεν ὁ θεός Οὐ μὴ φάγητε ἀπὸ παντὸς ξύλου τοῦ ἐν τῷ παραδείσῳ;
Il serpenteⓘ era il più astutoⓘ di tutte le bestie del campoⓘ che il TetraGramma Dio aveva fatto; e disse alla donna: «Davvero Dio ha detto: Non mangerete da nessun albero del giardino?».
2
ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל
καὶ εἶπεν ἡ γυνὴ τῷ ὄφει Ἀπὸ καρποῦ ξύλου τοῦ παραδείσου φαγόμεθα,
E disse la donna al serpente: «Del frutto degli alberi del giardino mangiamo;
3
ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון
ἀπὸ δὲ καρποῦ τοῦ ξύλου, ὅ ἐστιν ἐν μέσῳ τοῦ παραδείσου, εἶπεν ὁ θεός Οὐ φάγεσθε ἀπ’ αὐτοῦ οὐδὲ μὴ ἅψησθε αὐτοῦ, ἵνα μὴ ἀποθάνητε.
ma del frutto dell'albero che è in mezzo al giardino Dio disse: Non ne mangiate e non lo toccateⓘ, perché non moriateⓘ».
4
ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון
καὶ εἶπεν ὁ ὄφις τῇ γυναικί Οὐ θανάτῳ ἀποθανεῖσθε·
E disse il serpente alla donna: «Non morirete affatto»ⓘ.
5
כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע
ᾔδει γὰρ ὁ θεὸς ὅτι ἐν ᾗ ἂν ἡμέρᾳ φάγητε ἀπ’ αὐτοῦ, διανοιχθήσονται ὑμῶν οἱ ὀφθαλμοί, καὶ ἔσεσθε ὡς θεοὶ γινώσκοντες καλὸν καὶ πονηρόν.
Saⓘ infatti Dio che nel giorno in cui ne mangerete si apriranno i vostri occhi e sarete come dèiⓘ, conoscendoⓘ il bene e il male.
6
ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל
καὶ εἶδεν ἡ γυνὴ ὅτι καλὸν τὸ ξύλον εἰς βρῶσιν καὶ ὅτι ἀρεστὸν τοῖς ὀφθαλμοῖς ἰδεῖν καὶ ὡραῖόν ἐστιν τοῦ κατανοῆσαι, καὶ λαβοῦσα τοῦ καρποῦ αὐτοῦ ἔφαγεν· καὶ ἔδωκεν καὶ τῷ ἀνδρὶ αὐτῆς μετ’ αὐτῆς, καὶ ἔφαγον.
E vide la donna che l'albero era buono da mangiareⓘ e che era desiderabile agli occhiⓘ e desiderabile per acquisire saggezzaⓘ, e prese del suo frutto e mangiò, e ne diede anche al suo uomo con leiⓘ, ed egli mangiò.
7
ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת
καὶ διηνοίχθησαν οἱ ὀφθαλμοὶ τῶν δύο, καὶ ἔγνωσαν ὅτι γυμνοὶ ἦσαν, καὶ ἔρραψαν φύλλα συκῆς καὶ ἐποίησαν ἑαυτοῖς περιζώματα.
E si aprirono gli occhi di entrambi e conobbero di essere nudiⓘ; e cucirono foglie di fico e si fecero dei grembiuliⓘ.
8
וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן
Καὶ ἤκουσαν τὴν φωνὴν κυρίου τοῦ θεοῦ περιπατοῦντος ἐν τῷ παραδείσῳ τὸ δειλινόν, καὶ ἐκρύβησαν ὅ τε Αδαμ καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ ἀπὸ προσώπου κυρίου τοῦ θεοῦ ἐν μέσῳ τοῦ ξύλου τοῦ παραδείσου.
E udirono la voce del TetraGramma Dioⓘ che passeggiava nel giardino alla brezza del giornoⓘ; e si nascosero l'uomo e sua moglieⓘ dalla presenza del TetraGramma Dio in mezzo agli alberi del giardino.
9
ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה
καὶ ἐκάλεσεν κύριος ὁ θεὸς τὸν Αδαμ καὶ εἶπεν αὐτῷ Αδαμ, ποῦ εἶ;
E chiamò il TetraGramma Dio l'uomo e gli disse: «Dove sei?»ⓘ.
10
ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא
καὶ εἶπεν αὐτῷ Τὴν φωνήν σου ἤκουσα περιπατοῦντος ἐν τῷ παραδείσῳ καὶ ἐφοβήθην, ὅτι γυμνός εἰμι, καὶ ἐκρύβην.
Ed egli disse: «Udii la tua voce nel giardinoⓘ e temetti, perché sono nudo, e mi nascosi».
11
ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת
καὶ εἶπεν αὐτῷ Τίς ἀνήγγειλέν σοι ὅτι γυμνὸς εἶ; μὴ ἀπὸ τοῦ ξύλου, οὗ ἐνετειλάμην σοι τούτου μόνου μὴ φαγεῖν ἀπ’ αὐτοῦ, ἔφαγες;
E disse: «Chi ti ha rivelato che sei nudo? Hai mangiato dell'albero del quale ti avevo comandato di non mangiarne?ⓘ».
12
ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל
καὶ εἶπεν ὁ Αδαμ Ἡ γυνή, ἣν ἔδωκας μετ’ ἐμοῦ, αὕτη μοι ἔδωκεν ἀπὸ τοῦ ξύλου, καὶ ἔφαγον.
E disse l'uomo: «La donna che mi hai messo accantoⓘ mi ha dato dell'albero, e ho mangiato».
13
ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῇ γυναικί Τί τοῦτο ἐποίησας; καὶ εἶπεν ἡ γυνή Ὁ ὄφις ἠπάτησέν με, καὶ ἔφαγον.
E disse il TetraGramma Dio alla donna: «Che hai fatto?». E la donna disse: «Il serpente mi ha ingannataⓘ, e ho mangiato».
14
ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך
καὶ εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῷ ὄφει Ὅτι ἐποίησας τοῦτο, ἐπικατάρατος σὺ ἀπὸ πάντων τῶν κτηνῶν καὶ ἀπὸ πάντων τῶν θηρίων τῆς γῆς· ἐπὶ τῷ στήθει σου καὶ τῇ κοιλίᾳ πορεύσῃ καὶ γῆν φάγῃ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου.
—— Settanta (LXX) ——E disse il TetraGramma Dio al serpente: «Poiché hai fatto questo, maledetto tuⓘ fra tutti gli animali e fra tutte le bestie della terra; sul tuo petto e sul tuo ventreⓘ andrai e polvere mangerai tutti i giorni della tua vita».—— Masoretico (TM) ——E disse il TetraGramma Dio al serpente: «Poiché hai fatto questo, maledetto tuⓘ fra tutti i bestiami e fra tutte le bestie del campo; sul tuo ventreⓘ andrai e polvere mangerai tutti i giorni della tua vita.
15
ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
καὶ ἔχθραν θήσω ἀνὰ μέσον σου καὶ ἀνὰ μέσον τῆς γυναικὸς καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σπέρματός σου καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σπέρματος αὐτῆς· αὐτός σου τηρήσει κεφαλήν, καὶ σὺ τηρήσεις αὐτοῦ πτέρναν.
E porrò inimiciziaⓘ tra te e la donna, e tra la tua stirpe e la sua stirpe: egli ti insidierà il capoⓘ, e tu gli insidierai il calcagnoⓘ».
16
אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך
καὶ τῇ γυναικὶ εἶπεν Πληθύνων πληθυνῶ τὰς λύπας σου καὶ τὸν στεναγμόν σου, ἐν λύπαις τέξῃ τέκνα· καὶ πρὸς τὸν ἄνδρα σου ἡ ἀποστροφή σου, καὶ αὐτός σου κυριεύσει.
—— Settanta (LXX) ——E alla donna disse: «Moltiplicando moltiplicheròⓘ le tue peneⓘ e il tuo gemitoⓘ; con pene partorirai figli; e verso il tuo uomo sarà il tuo rivolgersiⓘ, ed egli ti dominerà».—— Masoretico (TM) ——E alla donna disse: «Moltiplicherò grandementeⓘ le tue doglie e i tuoi partiⓘ; con dolore partorirai figli; e verso il tuo uomo sarà il tuo desiderioⓘ, ed egli ti dominerà».
17
ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך
τῷ δὲ Αδαμ εἶπεν Ὅτι ἤκουσας τῆς φωνῆς τῆς γυναικός σου καὶ ἔφαγες ἀπὸ τοῦ ξύλου, οὗ ἐνετειλάμην σοι τούτου μόνου μὴ φαγεῖν ἀπ’ αὐτοῦ, ἐπικατάρατος ἡ γῆ ἐν τοῖς ἔργοις σου· ἐν λύπαις φάγῃ αὐτὴν πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου·
E all'uomo disse: «Poiché hai ascoltato la voce di tua moglie e hai mangiato dell'albero del quale ti avevo comandato di non mangiarneⓘ, maledetta la terra a causa tuaⓘ; con 'itzavonⓘ ne mangerai tutti i giorni della tua vita;
18
וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה
ἀκάνθας καὶ τριβόλους ἀνατελεῖ σοι, καὶ φάγῃ τὸν χόρτον τοῦ ἀγροῦ.
spine e cardi ti produrrà, e mangerai l'erba del campoⓘ.
19
בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב
ἐν ἱδρῶτι τοῦ προσώπου σου φάγῃ τὸν ἄρτον σου ἕως τοῦ ἀποστρέψαι σε εἰς τὴν γῆν, ἐξ ἧς ἐλήμφθης· ὅτι γῆ εἶ καὶ εἰς γῆν ἀπελεύσῃ. –
Col sudore del tuo voltoⓘ mangerai il pane, finché tornerai alla terra da cui fosti tratto; polvere sei e alla polvere torneraiⓘ».
20
ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי
καὶ ἐκάλεσεν Αδαμ τὸ ὄνομα τῆς γυναικὸς αὐτοῦ Ζωή, ὅτι αὕτη μήτηρ πάντων τῶν ζώντων.
E chiamò l'uomo sua moglie Chavvàⓘ, perché essa fu madre di ogni vivente.
21
ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם
Καὶ ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς τῷ Αδαμ καὶ τῇ γυναικὶ αὐτοῦ χιτῶνας δερματίνους καὶ ἐνέδυσεν αὐτούς. –
E fece il TetraGramma Dio per l'uomo e sua moglie tuniche di pelleⓘ e li rivestì.
22
ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם
καὶ εἶπεν ὁ θεός Ἰδοὺ Αδαμ γέγονεν ὡς εἷς ἐξ ἡμῶν τοῦ γινώσκειν καλὸν καὶ πονηρόν, καὶ νῦν μήποτε ἐκτείνῃ τὴν χεῖρα καὶ λάβῃ τοῦ ξύλου τῆς ζωῆς καὶ φάγῃ καὶ ζήσεται εἰς τὸν αἰῶνα.
E disse il TetraGramma Dioⓘ: «Ecco, l'uomo è divenuto come uno di noiⓘ, conoscendo il bene e il male; e ora, che non stenda la mano e prenda anche dell'albero della vitaⓘ e mangi e viva in eterno».
23
וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם
καὶ ἐξαπέστειλεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ἐκ τοῦ παραδείσου τῆς τρυφῆς ἐργάζεσθαι τὴν γῆν, ἐξ ἧς ἐλήμφθη.
E lo mandò via il TetraGramma Dio dal giardino di Eden a lavorare la terra da cui era stato tratto.
24
ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים
καὶ ἐξέβαλεν τὸν Αδαμ καὶ κατῴκισεν αὐτὸν ἀπέναντι τοῦ παραδείσου τῆς τρυφῆς καὶ ἔταξεν τὰ χερουβιμ καὶ τὴν φλογίνην ῥομφαίαν τὴν στρεφομένην φυλάσσειν τὴν ὁδὸν τοῦ ξύλου τῆς ζωῆς.
E scacciò l'uomo e lo pose a oriente del giardinoⓘ; e pose i cherubiniⓘ e la spada fiammeggiante che vorticavaⓘ a custodire la via dell'albero della vita.