Torna alle Fonti

Antico Testamento

La Bibbia come la udirono i primi lettori giudeo-cristiani

Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa

Come leggiamo il testo
0 di 267 pericopi lette(0%)

Isaia 49 — il Canto del Servo (= Israèl) e la consolazione di Sion

Isaia 49,1-26·MT (OSHB) + LXX·22/37
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי
Ἀκούσατέ μου, νῆσοι, καὶ προσέχετε, ἔθνη· διὰ χρόνου πολλοῦ στήσεται, λέγει κύριος. ἐκ κοιλίας μητρός μου ἐκάλεσεν τὸ ὄνομά μου
Ascoltatemi, ⓘ, e voi nazioni prestate orecchio da lontano: il TetraGramma ⓘ mi ha chiamato, dalle viscere di mia madre ha pronunciato il mio nome.
2
וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני
καὶ ἔθηκεν τὸ στόμα μου ὡσεὶ μάχαιραν ὀξεῖαν καὶ ὑπὸ τὴν σκέπην τῆς χειρὸς αὐτοῦ ἔκρυψέν με, ἔθηκέν με ὡς βέλος ἐκλεκτὸν καὶ ἐν τῇ φαρέτρᾳ αὐτοῦ ἐσκέπασέν με.
E ha reso la mia bocca come ⓘ, all'ombra della sua mano mi ha nascosto; mi ha posto come ⓘ e nella sua faretra mi ha riposto.
3
ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר
καὶ εἶπέν μοι Δοῦλός μου εἶ σύ, Ισραηλ, καὶ ἐν σοὶ δοξασθήσομαι.
E mi ha detto: ⓘ, in te mi glorificherò.
4
ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופעלתי את אלהי
καὶ ἐγὼ εἶπα Κενῶς ἐκοπίασα καὶ εἰς μάταιον καὶ εἰς οὐδὲν ἔδωκα τὴν ἰσχύν μου· διὰ τοῦτο ἡ κρίσις μου παρὰ κυρίῳ, καὶ ὁ πόνος μου ἐναντίον τοῦ θεοῦ μου.
E io dissi: Invano mi sono affaticato, per il nulla e per un soffio ho consumato la mia forza; eppure il mio ⓘ è presso il TetraGramma e la mia ricompensa presso il mio Dio.
5
ועתה אמר יהוה יצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא לו יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי
καὶ νῦν οὕτως λέγει κύριος ὁ πλάσας με ἐκ κοιλίας δοῦλον ἑαυτῷ τοῦ συναγαγεῖν τὸν Ιακωβ καὶ Ισραηλ πρὸς αὐτόν – συναχθήσομαι καὶ δοξασθήσομαι ἐναντίον κυρίου, καὶ ὁ θεός μου ἔσται μου ἰσχύς –
E ora dice il TetraGramma — ⓘ dal grembo per essere suo servo, per ricondurre a lui Yaaqòv ⓘ, ed io sono onorato agli occhi del TetraGramma e il mio Dio è la mia forza —
6
ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי ונצורי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ
καὶ εἶπέν μοι Μέγα σοί ἐστιν τοῦ κληθῆναί σε παῖδά μου τοῦ στῆσαι τὰς φυλὰς Ιακωβ καὶ τὴν διασπορὰν τοῦ Ισραηλ ἐπιστρέψαι· ἰδοὺ τέθεικά σε εἰς διαθήκην γένους εἰς φῶς ἐθνῶν τοῦ εἶναί σε εἰς σωτηρίαν ἕως ἐσχάτου τῆς γῆς.
ed egli ha detto: È troppo poco che tu sia mio servo per rialzare le tribù di Yaaqòv e ricondurre ⓘ: ecco, ti ho posto come ⓘ, perché la mia salvezza giunga fino all'estremità della terra.
7
כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך
Οὕτως λέγει κύριος ὁ ῥυσάμενός σε ὁ θεὸς Ισραηλ Ἁγιάσατε τὸν φαυλίζοντα τὴν ψυχὴν αὐτοῦ τὸν βδελυσσόμενον ὑπὸ τῶν ἐθνῶν τῶν δούλων τῶν ἀρχόντων· βασιλεῖς ὄψονται αὐτὸν καὶ ἀναστήσονται, ἄρχοντες καὶ προσκυνήσουσιν αὐτῷ ἕνεκεν κυρίου· ὅτι πιστός ἐστιν ὁ ἅγιος Ισραηλ, καὶ ἐξελεξάμην σε.
Così dice il TetraGramma, il Redentore d'Israèl, il suo Santo, a colui che è ⓘ e abominato dalle nazioni, servo dei dominatori: Re vedranno e si alzeranno, principi e si prostreranno, a motivo del TetraGramma che è fedele, del Santo d'Israèl che ti ha scelto.
8
כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות
οὕτως λέγει κύριος Καιρῷ δεκτῷ ἐπήκουσά σου καὶ ἐν ἡμέρᾳ σωτηρίας ἐβοήθησά σοι καὶ ἔδωκά σε εἰς διαθήκην ἐθνῶν τοῦ καταστῆσαι τὴν γῆν καὶ κληρονομῆσαι κληρονομίαν ἐρήμου,
Così dice il TetraGramma: Nel ⓘ ti ho risposto e nel giorno della salvezza ti ho soccorso; ti custodirò e ti porrò come ⓘ, per rialzare la terra, per ridistribuire in eredità le eredità desolate,
9
לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם
λέγοντα τοῖς ἐν δεσμοῖς Ἐξέλθατε, καὶ τοῖς ἐν τῷ σκότει ἀνακαλυφθῆναι. καὶ ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτῶν βοσκηθήσονται, καὶ ἐν πάσαις ταῖς τρίβοις ἡ νομὴ αὐτῶν·
per dire ai prigionieri: Uscite!, a chi è nelle tenebre: Mostratevi! Lungo le vie pascoleranno e su ogni altura spoglia sarà il loro pascolo.
10
לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם
οὐ πεινάσουσιν οὐδὲ διψήσουσιν, οὐδὲ πατάξει αὐτοὺς καύσων οὐδὲ ὁ ἥλιος, ἀλλὰ ὁ ἐλεῶν αὐτοὺς παρακαλέσει καὶ διὰ πηγῶν ὑδάτων ἄξει αὐτούς·
Non avranno fame né sete, non li colpirà l'arsura né il sole, poiché chi ha ⓘ di loro li guiderà e alle sorgenti d'acqua li condurrà.
11
ושמתי כל הרי לדרך ומסלתי ירמון
καὶ θήσω πᾶν ὄρος εἰς ὁδὸν καὶ πᾶσαν τρίβον εἰς βόσκημα αὐτοῖς.
E muterò ogni mio monte in via, e le mie strade saranno innalzate.
12
הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים
ἰδοὺ οὗτοι πόρρωθεν ἔρχονται, οὗτοι ἀπὸ βορρᾶ καὶ οὗτοι ἀπὸ θαλάσσης, ἄλλοι δὲ ἐκ γῆς Περσῶν.
Ecco, questi vengono da lontano, ecco questi dal settentrione e dall'occidente, e questi dalla ⓘ.
13
רנו שמים וגילי ארץ יפצחו ופצחו הרים רנה כי נחם יהוה עמו ועניו ירחם
εὐφραίνεσθε, οὐρανοί, καὶ ἀγαλλιάσθω ἡ γῆ, ῥηξάτωσαν τὰ ὄρη εὐφροσύνην καὶ οἱ βουνοὶ δικαιοσύνην, ὅτι ἠλέησεν ὁ θεὸς τὸν λαὸν αὐτοῦ καὶ τοὺς ταπεινοὺς τοῦ λαοῦ αὐτοῦ παρεκάλεσεν.
Esultate, cieli, e gioisci, terra, prorompano i monti in giubilo: poiché il TetraGramma ha consolato il suo popolo e dei suoi ⓘ ha avuto compassione.
14
ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני
Εἶπεν δὲ Σιων Ἐγκατέλιπέν με κύριος, καὶ ὁ κύριος ἐπελάθετό μου.
Eppure aveva detto Tziòn: Mi ha abbandonata il TetraGramma, ⓘ si è dimenticato di me.
15
התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך
μὴ ἐπιλήσεται γυνὴ τοῦ παιδίου αὐτῆς τοῦ μὴ ἐλεῆσαι τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας αὐτῆς; εἰ δὲ καὶ ἐπιλάθοιτο ταῦτα γυνή, ἀλλ’ ἐγὼ οὐκ ἐπιλήσομαί σου, εἶπεν κύριος.
ⓘ, così da non aver pietà del figlio del suo grembo? Anche se queste dimenticassero, io non ti dimenticherò.
16
הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד
ἰδοὺ ἐπὶ τῶν χειρῶν μου ἐζωγράφησά σου τὰ τείχη, καὶ ἐνώπιόν μου εἶ διὰ παντός·
Ecco, ⓘ, le tue mura sono sempre davanti a me.
17
מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו
καὶ ταχὺ οἰκοδομηθήσῃ ὑφ’ ὧν καθῃρέθης, καὶ οἱ ἐρημώσαντές σε ἐκ σοῦ ἐξελεύσονται.
Si affrettano i tuoi ⓘ; i tuoi distruttori e devastatori escono da te.
18
שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה
ἆρον κύκλῳ τοὺς ὀφθαλμούς σου καὶ ἰδὲ πάντας, ἰδοὺ συνήχθησαν καὶ ἤλθοσαν πρὸς σέ· ζῶ ἐγώ, λέγει κύριος, ὅτι πάντας αὐτοὺς ἐνδύσῃ καὶ περιθήσῃ αὐτοὺς ὡς κόσμον νύμφης.
Alza intorno gli occhi e guarda: tutti si sono radunati, vengono a te. Per la mia vita — ⓘ — di tutti come d'un monile ti rivestirai e te ne cingerai come una sposa.
19
כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך
ὅτι τὰ ἔρημά σου καὶ τὰ διεφθαρμένα καὶ τὰ πεπτωκότα νῦν στενοχωρήσει ἀπὸ τῶν κατοικούντων, καὶ μακρυνθήσονται ἀπὸ σοῦ οἱ καταπίνοντές σε.
Poiché le tue rovine e le tue desolazioni e la tua terra devastata — ora sarai troppo stretta per gli abitanti, e si allontaneranno i tuoi divoratori.
20
עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר לי המקום גשה לי ואשבה
ἐροῦσιν γὰρ εἰς τὰ ὦτά σου οἱ υἱοί σου οὓς ἀπολώλεκας Στενός μοι ὁ τόπος, ποίησόν μοι τόπον ἵνα κατοικήσω.
Ancora ti diranno agli orecchi i figli della tua privazione: Troppo stretto è per me il luogo, fammi spazio perché abiti.
21
ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם
καὶ ἐρεῖς ἐν τῇ καρδίᾳ σου Τίς ἐγέννησέν μοι τούτους; ἐγὼ δὲ ἄτεκνος καὶ χήρα, τούτους δὲ τίς ἐξέθρεψέν μοι; ἐγὼ δὲ κατελείφθην μόνη, οὗτοι δέ μοι ποῦ ἦσαν;
E dirai nel tuo cuore: Chi mi ha generato questi? Io ero priva di figli e sterile, esiliata e respinta — e questi chi li ha allevati? Ecco, ero rimasta sola: questi, dov'erano?
22
כה אמר אדני יהוה הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה
Οὕτως λέγει κύριος Ἰδοὺ αἴρω εἰς τὰ ἔθνη τὴν χεῖρά μου καὶ εἰς τὰς νήσους ἀρῶ σύσσημόν μου, καὶ ἄξουσιν τοὺς υἱούς σου ἐν κόλπῳ, τὰς δὲ θυγατέρας σου ἐπ’ ὤμων ἀροῦσιν,
Così dice ⓘ: Ecco, alzo verso le nazioni la mia mano e verso i popoli innalzo il mio ⓘ, e porteranno i tuoi figli in seno e le tue figlie sulle spalle.
23
והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה אשר לא יבשו קוי
καὶ ἔσονται βασιλεῖς τιθηνοί σου, αἱ δὲ ἄρχουσαι τροφοί σου· ἐπὶ πρόσωπον τῆς γῆς προσκυνήσουσίν σοι καὶ τὸν χοῦν τῶν ποδῶν σου λείξουσιν· καὶ γνώσῃ ὅτι ἐγὼ κύριος, καὶ οὐκ αἰσχυνθήσῃ.
E saranno re i tuoi tutori e le loro principesse tue nutrici; con la faccia a terra si prostreranno a te e la polvere dei tuoi piedi leccheranno; e saprai che io sono il TetraGramma: non saranno confusi quelli che sperano in me.
24
היקח מגבור מלקוח ואם שבי צדיק ימלט
μὴ λήμψεταί τις παρὰ γίγαντος σκῦλα; καὶ ἐὰν αἰχμαλωτεύσῃ τις ἀδίκως, σωθήσεται;
Si può forse strappare al ⓘ il bottino, o il prigioniero del ⓘ scampare?
25
כי כה אמר יהוה גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע
οὕτως λέγει κύριος Ἐάν τις αἰχμαλωτεύσῃ γίγαντα, λήμψεται σκῦλα· λαμβάνων δὲ παρὰ ἰσχύοντος σωθήσεται· ἐγὼ δὲ τὴν κρίσιν σου κρινῶ, καὶ ἐγὼ τοὺς υἱούς σου ῥύσομαι·
Eppure così dice il TetraGramma: Anche il prigioniero del prode sarà strappato e la preda del tiranno scamperà; io stesso contenderò con chi contende con te, e i tuoi figli io salverò.
26
והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב
καὶ φάγονται οἱ θλίψαντές σε τὰς σάρκας αὐτῶν καὶ πίονται ὡς οἶνον νέον τὸ αἷμα αὐτῶν καὶ μεθυσθήσονται, καὶ αἰσθανθήσεται πᾶσα σὰρξ ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ ῥυσάμενός σε καὶ ἀντιλαμβανόμενος ἰσχύος Ιακωβ.
E farò mangiare ai tuoi oppressori la loro stessa carne, e come ⓘ del loro sangue si inebrieranno; e ogni carne saprà che io sono il TetraGramma, il tuo Salvatore, il tuo Redentore, il Forte di Yaaqòv.