Torna alle Fonti

Antico Testamento

La Bibbia come la udirono i primi lettori giudeo-cristiani

Testo parallelo: ebraico masoretico · Septuaginta · traduzione · lettura ortodossa

Come leggiamo il testo
0 di 267 pericopi lette(0%)

Isaia 5 — Il Canto della Vigna e i sei «guai»

Isaia 5,1-30·MT (OSHB) + LXX·2/37
Vers.
Ebraico (MT)
Septuaginta (LXX)
Lettura Ortodossa
1
אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן
Ἄισω δὴ τῷ ἠγαπημένῳ ᾆσμα τοῦ ἀγαπητοῦ τῷ ἀμπελῶνί μου. ἀμπελὼν ἐγενήθη τῷ ἠγαπημένῳ ἐν κέρατι ἐν τόπῳ πίονι.
Canterò ora per il mio ⓘ il canto del mio amato per la sua ⓘ. Una vigna ebbe il mio diletto su ⓘ.
2
ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים
καὶ φραγμὸν περιέθηκα καὶ ἐχαράκωσα καὶ ἐφύτευσα ἄμπελον σωρηχ καὶ ᾠκοδόμησα πύργον ἐν μέσῳ αὐτοῦ καὶ προλήνιον ὤρυξα ἐν αὐτῷ· καὶ ἔμεινα τοῦ ποιῆσαι σταφυλήν, ἐποίησεν δὲ ἀκάνθας.
La dissodò e la ⓘ e vi piantò una ⓘ, vi costruì in mezzo una ⓘ e vi scavò pure un ⓘ; e attese che facesse uva, ed essa fece ⓘ.
3
ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי
καὶ νῦν, ἄνθρωπος τοῦ Ιουδα καὶ οἱ ἐνοικοῦντες ἐν Ιερουσαλημ, κρίνατε ἐν ἐμοὶ καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ ἀμπελῶνός μου.
E ora, abitante di Gerusalemme e uomo di Giuda, ⓘ fra me e la mia vigna.
4
מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים
τί ποιήσω ἔτι τῷ ἀμπελῶνί μου καὶ οὐκ ἐποίησα αὐτῷ; διότι ἔμεινα τοῦ ποιῆσαι σταφυλήν, ἐποίησεν δὲ ἀκάνθας.
Che cosa c'era ancora da fare alla mia vigna, che io non abbia fatto? Perché attesi che facesse uva, e fece acini selvatici?
5
ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס
νῦν δὲ ἀναγγελῶ ὑμῖν τί ποιήσω τῷ ἀμπελῶνί μου· ἀφελῶ τὸν φραγμὸν αὐτοῦ καὶ ἔσται εἰς διαρπαγήν, καὶ καθελῶ τὸν τοῖχον αὐτοῦ καὶ ἔσται εἰς καταπάτημα,
E ora vi farò sapere ciò che sto per fare alla mia vigna: toglierò la sua ⓘ, e sarà data alla devastazione; abbatterò il suo muro, e sarà calpestata;
6
ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר
καὶ ἀνήσω τὸν ἀμπελῶνά μου καὶ οὐ μὴ τμηθῇ οὐδὲ μὴ σκαφῇ, καὶ ἀναβήσεται εἰς αὐτὸν ὡς εἰς χέρσον ἄκανθα· καὶ ταῖς νεφέλαις ἐντελοῦμαι τοῦ μὴ βρέξαι εἰς αὐτὸν ὑετόν.
la renderò una ⓘ: non sarà potata né zappata, e vi salirà ⓘ; e alle nubi ⓘ di non far piovere su di essa pioggia.
7
כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה
ὁ γὰρ ἀμπελὼν κυρίου σαβαωθ οἶκος τοῦ Ισραηλ ἐστίν καὶ ἄνθρωπος τοῦ Ιουδα νεόφυτον ἠγαπημένον· ἔμεινα τοῦ ποιῆσαι κρίσιν, ἐποίησεν δὲ ἀνομίαν καὶ οὐ δικαιοσύνην ἀλλὰ κραυγήν.
Perché la vigna del ⓘ è la ⓘ, e l'uomo di Giuda è la piantagione sua diletta; attese il ⓘ, ed ecco spargimento di sangue; attese la ⓘ, ed ecco un grido.
8
הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ
Οὐαὶ οἱ συνάπτοντες οἰκίαν πρὸς οἰκίαν καὶ ἀγρὸν πρὸς ἀγρὸν ἐγγίζοντες, ἵνα τοῦ πλησίον ἀφέλωνταί τι· μὴ οἰκήσετε μόνοι ἐπὶ τῆς γῆς;
ⓘ a coloro che congiungono casa a casa, accostano campo a campo, finché non resta più spazio, e voi soli siete fatti abitare in mezzo al paese!
9
באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב
ἠκούσθη γὰρ εἰς τὰ ὦτα κυρίου σαβαωθ ταῦτα· ἐὰν γὰρ γένωνται οἰκίαι πολλαί, εἰς ἔρημον ἔσονται μεγάλαι καὶ καλαί, καὶ οὐκ ἔσονται οἱ ἐνοικοῦντες ἐν αὐταῖς.
Alle mie orecchie il ⓘ ha giurato: molte case andranno in rovina, grandi e belle, senza più abitanti;
10
כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה
οὗ γὰρ ἐργῶνται δέκα ζεύγη βοῶν, ποιήσει κεράμιον ἕν, καὶ ὁ σπείρων ἀρτάβας ἓξ ποιήσει μέτρα τρία. –
perché ⓘ daranno un solo ⓘ, e un ⓘ di seme darà appena un'ⓘ.
11
הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם
οὐαὶ οἱ ἐγειρόμενοι τὸ πρωῒ καὶ τὸ σικερα διώκοντες, οἱ μένοντες τὸ ὀψέ· ὁ γὰρ οἶνος αὐτοὺς συγκαύσει.
ⓘ a coloro che di buon mattino corrono dietro alla ⓘ, e fino a sera tarda il vino li infiamma;
12
והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו
μετὰ γὰρ κιθάρας καὶ ψαλτηρίου καὶ τυμπάνων καὶ αὐλῶν τὸν οἶνον πίνουσιν, τὰ δὲ ἔργα κυρίου οὐκ ἐμβλέπουσιν καὶ τὰ ἔργα τῶν χειρῶν αὐτοῦ οὐ κατανοοῦσιν.
e cetra e arpa, tamburo e flauto e vino sono nei loro banchetti, ma l'ⓘ non guardano, e l'operare delle sue mani non vedono.
13
לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא
τοίνυν αἰχμάλωτος ὁ λαός μου ἐγενήθη διὰ τὸ μὴ εἰδέναι αὐτοὺς τὸν κύριον, καὶ πλῆθος ἐγενήθη νεκρῶν διὰ λιμὸν καὶ δίψαν ὕδατος.
Perciò il mio popolo va in esilio ⓘ; i suoi nobili periscono di fame, e la sua folla è riarsa dalla sete.
14
לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה
καὶ ἐπλάτυνεν ὁ ᾅδης τὴν ψυχὴν αὐτοῦ καὶ διήνοιξεν τὸ στόμα αὐτοῦ τοῦ μὴ διαλιπεῖν, καὶ καταβήσονται οἱ ἔνδοξοι καὶ οἱ μεγάλοι καὶ οἱ πλούσιοι καὶ οἱ λοιμοὶ αὐτῆς.
Perciò lo ⓘ ha dilatato la sua gola e ha spalancato la bocca a dismisura; e vi scende lo splendore di Sion e il suo tumulto e il suo fragore e chi in essa esultava.
15
וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה
καὶ ταπεινωθήσεται ἄνθρωπος, καὶ ἀτιμασθήσεται ἀνήρ, καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ οἱ μετέωροι ταπεινωθήσονται·
L'uomo è piegato e l'individuo abbassato, e gli occhi degli ⓘ sono abbassati;
16
ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה
καὶ ὑψωθήσεται κύριος σαβαωθ ἐν κρίματι, καὶ ὁ θεὸς ὁ ἅγιος δοξασθήσεται ἐν δικαιοσύνῃ.
ma il ⓘ è esaltato nel ⓘ, e il ⓘ si mostra santo nella giustizia (tzedaqàh).
17
ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו
καὶ βοσκηθήσονται οἱ διηρπασμένοι ὡς ταῦροι, καὶ τὰς ἐρήμους τῶν ἀπειλημμένων ἄρνες φάγονται. –
E pascoleranno gli agnelli come nel loro pascolo, e ⓘ saranno brucate dai forestieri.
18
הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה
οὐαὶ οἱ ἐπισπώμενοι τὰς ἁμαρτίας ὡς σχοινίῳ μακρῷ καὶ ὡς ζυγοῦ ἱμάντι δαμάλεως τὰς ἀνομίας,
ⓘ a coloro che tirano a sé la colpa con corde di vanità, e il peccato come con funi da carro,
19
האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה
οἱ λέγοντες Τὸ τάχος ἐγγισάτω ἃ ποιήσει, ἵνα ἴδωμεν, καὶ ἐλθάτω ἡ βουλὴ τοῦ ἁγίου Ισραηλ, ἵνα γνῶμεν. –
a quelli che dicono: «Si affretti, acceleri l'opera sua perché la vediamo; si avvicini e venga il disegno del ⓘ, perché lo conosciamo!».
20
הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר
οὐαὶ οἱ λέγοντες τὸ πονηρὸν καλὸν καὶ τὸ καλὸν πονηρόν, οἱ τιθέντες τὸ σκότος φῶς καὶ τὸ φῶς σκότος, οἱ τιθέντες τὸ πικρὸν γλυκὺ καὶ τὸ γλυκὺ πικρόν. –
ⓘ a coloro che chiamano il male bene e il bene male, che pongono le tenebre per luce e la luce per tenebre, che pongono l'amaro per dolce e il dolce per amaro!
21
הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים
οὐαὶ οἱ συνετοὶ ἐν ἑαυτοῖς καὶ ἐνώπιον ἑαυτῶν ἐπιστήμονες. –
ⓘ a coloro che sono saggi ai propri occhi e accorti davanti a se stessi!
22
הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר
οὐαὶ οἱ ἰσχύοντες ὑμῶν οἱ τὸν οἶνον πίνοντες καὶ οἱ δυνάσται οἱ κεραννύντες τὸ σικερα,
ⓘ ai prodi nel bere vino, e agli uomini valenti nel mescolare bevande inebrianti,
23
מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו
οἱ δικαιοῦντες τὸν ἀσεβῆ ἕνεκεν δώρων καὶ τὸ δίκαιον τοῦ δικαίου αἴροντες.
a quelli che ⓘ per una mancia (shòchad), e tolgono al giusto la sua giustizia!
24
לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו
διὰ τοῦτο ὃν τρόπον καυθήσεται καλάμη ὑπὸ ἄνθρακος πυρὸς καὶ συγκαυθήσεται ὑπὸ φλογὸς ἀνειμένης, ἡ ῥίζα αὐτῶν ὡς χνοῦς ἔσται, καὶ τὸ ἄνθος αὐτῶν ὡς κονιορτὸς ἀναβήσεται· οὐ γὰρ ἠθέλησαν τὸν νόμον κυρίου σαβαωθ, ἀλλὰ τὸ λόγιον τοῦ ἁγίου Ισραηλ παρώξυναν.
Perciò, come la lingua di fuoco divora la stoppia e la paglia secca svanisce nella fiamma, così la loro ⓘ sarà come marciume e il loro fiore volerà via come polvere; perché hanno rigettato la ⓘ e hanno disprezzato la parola del Santo d'Israele.
25
על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה
καὶ ἐθυμώθη ὀργῇ κύριος σαβαωθ ἐπὶ τὸν λαὸν αὐτοῦ, καὶ ἐπέβαλεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐπ’ αὐτοὺς καὶ ἐπάταξεν αὐτούς, καὶ παρωξύνθη τὰ ὄρη, καὶ ἐγενήθη τὰ θνησιμαῖα αὐτῶν ὡς κοπρία ἐν μέσῳ ὁδοῦ. καὶ ἐν πᾶσι τούτοις οὐκ ἀπεστράφη ὁ θυμός, ἀλλ’ ἔτι ἡ χεὶρ ὑψηλή.
Per questo l'ira del ⓘ avvampa contro il suo popolo: egli stende la sua mano contro di esso e lo colpisce, e i monti tremano, e i loro cadaveri sono come ⓘ in mezzo alle strade. Con tutto questo la sua ira non si è ritirata, e la sua ⓘ.
26
ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא
τοιγαροῦν ἀρεῖ σύσσημον ἐν τοῖς ἔθνεσιν τοῖς μακρὰν καὶ συριεῖ αὐτοῖς ἀπ’ ἄκρου τῆς γῆς, καὶ ἰδοὺ ταχὺ κούφως ἔρχονται·
Egli alza un ⓘ alle nazioni lontane e fischia loro dall'estremità della terra; ed ecco, vengono in fretta, leggere;
27
אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו
οὐ πεινάσουσιν οὐδὲ κοπιάσουσιν οὐδὲ νυστάξουσιν οὐδὲ κοιμηθήσονται οὐδὲ λύσουσιν τὰς ζώνας αὐτῶν ἀπὸ τῆς ὀσφύος αὐτῶν, οὐδὲ μὴ ῥαγῶσιν οἱ ἱμάντες τῶν ὑποδημάτων αὐτῶν·
nessuno in esse è stanco o vacilla, nessuno sonnecchia né dorme; non si scioglie la cintura dei loro fianchi, né si spezza il laccio dei loro calzari.
28
אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה
ὧν τὰ βέλη ὀξεῖά ἐστιν καὶ τὰ τόξα αὐτῶν ἐντεταμένα, οἱ πόδες τῶν ἵππων αὐτῶν ὡς στερεὰ πέτρα ἐλογίσθησαν, οἱ τροχοὶ τῶν ἁρμάτων αὐτῶν ὡς καταιγίς·
Le loro frecce sono affilate e tutti i loro archi tesi; gli zoccoli dei loro cavalli sono ritenuti come ⓘ, e le ruote dei loro carri come ⓘ.
29
שאגה לו כלביא ושאג ישאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל
ὁρμῶσιν ὡς λέοντες καὶ παρέστηκαν ὡς σκύμνος λέοντος· καὶ ἐπιλήμψεται καὶ βοήσει ὡς θηρίου καὶ ἐκβαλεῖ, καὶ οὐκ ἔσται ὁ ῥυόμενος αὐτούς.
Il loro ruggito è come quello della ⓘ, ruggiscono come giovani leoni; fremono, afferrano la preda, la portano via, e nessuno la libera.
30
וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה
καὶ βοήσει δι’ αὐτοὺς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ὡς φωνὴ θαλάσσης κυμαινούσης· καὶ ἐμβλέψονται εἰς τὴν γῆν, καὶ ἰδοὺ σκότος σκληρὸν ἐν τῇ ἀπορίᾳ αὐτῶν.
In quel giorno romberanno su di esso come la romba del mare; se uno guarda la terra, ecco tenebra e angoscia, e la luce si oscura ⓘ.

Riferimenti biblici