Back to Sources
Old Testament
The Bible as the first Jewish-Christian readers heard it
Parallel text: Masoretic Hebrew · Septuagint · translation · orthodox reading
0 of 267 pericopes read(0%)
Genesis 44 — the cup, the test, and Judah's surety
Genesi 44,1-34·MT (OSHB) + LXX·28/32
v.
Hebrew (MT)
Septuagint (LXX)
Orthodox Reading
1
ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו
Καὶ ἐνετείλατο Ιωσηφ τῷ ὄντι ἐπὶ τῆς οἰκίας αὐτοῦ λέγων Πλήσατε τοὺς μαρσίππους τῶν ἀνθρώπων βρωμάτων, ὅσα ἐὰν δύνωνται ἆραι, καὶ ἐμβάλατε ἑκάστου τὸ ἀργύριον ἐπὶ τοῦ στόματος τοῦ μαρσίππου
Iosèfⓘ commanded the one who was set over his houseⓘ: «Fill the sacksⓘ of the men with foodⓘ, as much as they can carry, and put each one's silverⓘ at the mouth of his sack.
2
ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר
καὶ τὸ κόνδυ μου τὸ ἀργυροῦν ἐμβάλατε εἰς τὸν μάρσιππον τοῦ νεωτέρου καὶ τὴν τιμὴν τοῦ σίτου αὐτοῦ. ἐγενήθη δὲ κατὰ τὸ ῥῆμα Ιωσηφ, καθὼς εἶπεν. –
And my cup, the silver cupⓘ put at the mouth of the sack of the youngestⓘ, together with the silver of his grainⓘ». And he did according to the word that Iosèf had spoken.
3
הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם
τὸ πρωῒ διέφαυσεν, καὶ οἱ ἄνθρωποι ἀπεστάλησαν, αὐτοὶ καὶ οἱ ὄνοι αὐτῶν.
The morning grew brightⓘ, and the men were sent off, they and their donkeys.
4
הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה
ἐξελθόντων δὲ αὐτῶν τὴν πόλιν [οὐκ ἀπέσχον μακράν] καὶ Ιωσηφ εἶπεν τῷ ἐπὶ τῆς οἰκίας αὐτοῦ Ἀναστὰς ἐπιδίωξον ὀπίσω τῶν ἀνθρώπων καὶ καταλήμψῃ αὐτοὺς καὶ ἐρεῖς αὐτοῖς Τί ὅτι ἀνταπεδώκατε πονηρὰ ἀντὶ καλῶν;
They had gone out of the cityⓘ when Iosèf said to the one who was set over his house: «Arise, pursueⓘ those men, overtake them and say to them: Why have you returned evil for goodⓘ?
5
הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם
ἵνα τί ἐκλέψατέ μου τὸ κόνδυ τὸ ἀργυροῦν; οὐ τοῦτό ἐστιν, ἐν ᾧ πίνει ὁ κύριός μου; αὐτὸς δὲ οἰωνισμῷ οἰωνίζεται ἐν αὐτῷ. πονηρὰ συντετέλεσθε, ἃ πεποιήκατε.
—— Septuagint (LXX) ——Why have you stolen my silver cup?ⓘ Is this not the very one from which drinksⓘ my lord? And with it he takes auguries, practices divinationⓘ. You have done wickedⓘ things, that which you have done.—— Masoretic (MT) ——Why have you stolen my silver cup?ⓘ Is this not the one from which my lord drinks, and with which he takes the augury, the divinationⓘ? You have done evil in what you have done».
6
וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה
εὑρὼν δὲ αὐτοὺς εἶπεν αὐτοῖς κατὰ τὰ ῥήματα ταῦτα.
And he overtook them and spoke these words to them.
7
ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה
οἱ δὲ εἶπον αὐτῷ Ἵνα τί λαλεῖ ὁ κύριος κατὰ τὰ ῥήματα ταῦτα; μὴ γένοιτο τοῖς παισίν σου ποιῆσαι κατὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο.
And they said to him: «Why does my lord speak words like these? Far be it from your servantsⓘ to do such a thing!
8
הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב
εἰ τὸ μὲν ἀργύριον, ὃ εὕρομεν ἐν τοῖς μαρσίπποις ἡμῶν, ἀπεστρέψαμεν πρὸς σὲ ἐκ γῆς Χανααν, πῶς ἂν κλέψαιμεν ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ κυρίου σου ἀργύριον ἢ χρυσίον;
Behold, the silver that we found at the mouth of our sacksⓘ we brought back to you from the land of Kenaʿan; and how would we steal silver or gold from the house of your lord?
9
אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים
παρ’ ᾧ ἂν εὑρεθῇ τὸ κόνδυ τῶν παίδων σου, ἀποθνῃσκέτω· καὶ ἡμεῖς δὲ ἐσόμεθα παῖδες τῷ κυρίῳ ἡμῶν.
The one of your servants with whom it shall be foundⓘ, let him die; and we too shall be slaves of my lord».
10
ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים
ὁ δὲ εἶπεν Καὶ νῦν ὡς λέγετε, οὕτως ἔσται· ὁ ἄνθρωπος, παρ’ ᾧ ἂν εὑρεθῇ τὸ κόνδυ, αὐτὸς ἔσται μου παῖς, ὑμεῖς δὲ ἔσεσθε καθαροί.
And he said: «Now too, according to your words, so be it: the man with whom it shall be found shall be my servantⓘ, and you shall be innocentⓘ».
11
וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו
καὶ ἔσπευσαν καὶ καθεῖλαν ἕκαστος τὸν μάρσιππον αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἤνοιξαν ἕκαστος τὸν μάρσιππον αὐτοῦ.
And they hastened and each lowered his sack to the ground, and each opened his sack.
12
ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן
ἠρεύνα δὲ ἀπὸ τοῦ πρεσβυτέρου ἀρξάμενος ἕως ἦλθεν ἐπὶ τὸν νεώτερον, καὶ εὗρεν τὸ κόνδυ ἐν τῷ μαρσίππῳ τῷ Βενιαμιν.
And he searchedⓘ: from the eldestⓘ he began and at the youngestⓘ he finished; and the cup was found in the sack of Binyamìnⓘ.
13
ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה
καὶ διέρρηξαν τὰ ἱμάτια αὐτῶν καὶ ἐπέθηκαν ἕκαστος τὸν μάρσιππον αὐτοῦ ἐπὶ τὸν ὄνον αὐτοῦ καὶ ἐπέστρεψαν εἰς τὴν πόλιν.
And they tore their garmentsⓘ in sign of mourning and anguish, and each reloaded his donkey and returned to the cityⓘ.
14
ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה
Εἰσῆλθεν δὲ Ιουδας καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ πρὸς Ιωσηφ ἔτι αὐτοῦ ὄντος ἐκεῖ καὶ ἔπεσον ἐναντίον αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν.
And Yehudàhⓘ entered with his brothers to Iosèf — and he was still there — and they fell before him to the groundⓘ.
15
ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני
εἶπεν δὲ αὐτοῖς Ιωσηφ Τί τὸ πρᾶγμα τοῦτο, ὃ ἐποιήσατε; οὐκ οἴδατε ὅτι οἰωνισμῷ οἰωνιεῖται ἄνθρωπος οἷος ἐγώ;
And Iosèf said to them: «What deed is this that you have done? Do you not know that a man like me surely knows how to take auguriesⓘ?».
16
ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו
εἶπεν δὲ Ιουδας Τί ἀντεροῦμεν τῷ κυρίῳ ἢ τί λαλήσωμεν ἢ τί δικαιωθῶμεν; ὁ δὲ θεὸς εὗρεν τὴν ἀδικίαν τῶν παίδων σου. ἰδού ἐσμεν οἰκέται τῷ κυρίῳ ἡμῶν, καὶ ἡμεῖς καὶ παρ’ ᾧ εὑρέθη τὸ κόνδυ.
And Yehudàh said: «What shall we say to my lordⓘ? What shall we speak? And how shall we justify ourselvesⓘ? Godⓘ has found out the guiltⓘ of your servants: here we are, slaves of my lord, we and the one in whose hand the cup was found».
17
ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם
εἶπεν δὲ Ιωσηφ Μή μοι γένοιτο ποιῆσαι τὸ ῥῆμα τοῦτο· ὁ ἄνθρωπος, παρ’ ᾧ εὑρέθη τὸ κόνδυ, αὐτὸς ἔσται μου παῖς, ὑμεῖς δὲ ἀνάβητε μετὰ σωτηρίας πρὸς τὸν πατέρα ὑμῶν.
And he said: «Far be it from meⓘ to do this! The man in whose hand the cup was found, he shall be my servant; and you go up in peaceⓘ to your father».
18
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה
Ἐγγίσας δὲ αὐτῷ Ιουδας εἶπεν Δέομαι, κύριε, λαλησάτω ὁ παῖς σου ῥῆμα ἐναντίον σου, καὶ μὴ θυμωθῇς τῷ παιδί σου, ὅτι σὺ εἶ μετὰ Φαραω.
And Yehudàh approached him and said: «I beg you, my lord, let your servant speak a word in the ears of my lordⓘ, and let not your anger be kindled against your servant, for you are like Pharaohⓘ.
19
אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח
κύριε, σὺ ἠρώτησας τοὺς παῖδάς σου λέγων Εἰ ἔχετε πατέρα ἢ ἀδελφόν;
My lord asked his servants, saying: Do you have a father or a brotherⓘ?
20
ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו
καὶ εἴπαμεν τῷ κυρίῳ Ἔστιν ἡμῖν πατὴρ πρεσβύτερος καὶ παιδίον γήρως νεώτερον αὐτῷ, καὶ ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ ἀπέθανεν, αὐτὸς δὲ μόνος ὑπελείφθη τῇ μητρὶ αὐτοῦ, ὁ δὲ πατὴρ αὐτὸν ἠγάπησεν.
And we said to my lord: We have an oldⓘ father and a child of old age, youngⓘ; and his brother is dead, and he alone is left of his mother, and his father loves himⓘ.
21
ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו
εἶπας δὲ τοῖς παισίν σου Καταγάγετε αὐτὸν πρός με, καὶ ἐπιμελοῦμαι αὐτοῦ.
And you said to your servants: Bring him down to me, and I will set my eye upon himⓘ.
22
ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת
καὶ εἴπαμεν τῷ κυρίῳ Οὐ δυνήσεται τὸ παιδίον καταλιπεῖν τὸν πατέρα· ἐὰν δὲ καταλίπῃ τὸν πατέρα, ἀποθανεῖται.
And we said to my lord: The boy cannot leave his father; and if he leaves his father, the latter will dieⓘ.
23
ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני
σὺ δὲ εἶπας τοῖς παισίν σου Ἐὰν μὴ καταβῇ ὁ ἀδελφὸς ὑμῶν ὁ νεώτερος μεθ’ ὑμῶν, οὐ προσθήσεσθε ἔτι ἰδεῖν τὸ πρόσωπόν μου.
And you said to your servants: If your youngestⓘ brother does not come down with you, you shall not continue to see my face.
24
ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני
ἐγένετο δὲ ἡνίκα ἀνέβημεν πρὸς τὸν παῖδά σου πατέρα δὲ ἡμῶν, ἀπηγγείλαμεν αὐτῷ τὰ ῥήματα τοῦ κυρίου.
And it came to pass, when we went up to your servant my fatherⓘ, that we reported to him the words of my lord.
25
ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל
εἶπεν δὲ ἡμῖν ὁ πατὴρ ἡμῶν Βαδίσατε πάλιν, ἀγοράσατε ἡμῖν μικρὰ βρώματα.
And our father said: Return, buy us a little foodⓘ.
26
ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו
ἡμεῖς δὲ εἴπαμεν Οὐ δυνησόμεθα καταβῆναι· ἀλλ’ εἰ μὲν ὁ ἀδελφὸς ἡμῶν ὁ νεώτερος καταβαίνει μεθ’ ἡμῶν, καταβησόμεθα· οὐ γὰρ δυνησόμεθα ἰδεῖν τὸ πρόσωπον τοῦ ἀνθρώπου, τοῦ ἀδελφοῦ τοῦ νεωτέρου μὴ ὄντος μεθ’ ἡμῶν.
And we said: We cannot go down; but if our youngest brother goes down with us, we will go down, for we cannot see the face of the man if our youngest brother is not with usⓘ.
27
ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי
εἶπεν δὲ ὁ παῖς σου ὁ πατὴρ ἡμῶν πρὸς ἡμᾶς Ὑμεῖς γινώσκετε ὅτι δύο ἔτεκέν μοι ἡ γυνή·
And your servant my father said to us: You know that two my wife bore meⓘ;
28
ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה
καὶ ἐξῆλθεν ὁ εἷς ἀπ’ ἐμοῦ, καὶ εἴπατε ὅτι θηριόβρωτος γέγονεν, καὶ οὐκ εἶδον αὐτὸν ἔτι καὶ νῦν·
and the one went out from me, and I saidⓘ: Surely he has been torn to piecesⓘ; and I have not seen him until now.
29
ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה
ἐὰν οὖν λάβητε καὶ τοῦτον ἐκ προσώπου μου καὶ συμβῇ αὐτῷ μαλακία ἐν τῇ ὁδῷ, καὶ κατάξετέ μου τὸ γῆρας μετὰ λύπης εἰς ᾅδου.
And if you take this one too from my face and a calamity along the wayⓘ befalls him, you will bring down my gray hairⓘ in sorrow to Sheòlⓘ.
30
ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו
νῦν οὖν ἐὰν εἰσπορεύωμαι πρὸς τὸν παῖδά σου πατέρα δὲ ἡμῶν καὶ τὸ παιδάριον μὴ ᾖ μεθ’ ἡμῶν – ἡ δὲ ψυχὴ αὐτοῦ ἐκκρέμαται ἐκ τῆς τούτου ψυχῆς – ,
And now, when I come to your servant my father, and the boy not with us — and his soul is bound to his soulⓘ —,
31
והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה
καὶ ἔσται ἐν τῷ ἰδεῖν αὐτὸν μὴ ὂν τὸ παιδάριον μεθ’ ἡμῶν τελευτήσει, καὶ κατάξουσιν οἱ παῖδές σου τὸ γῆρας τοῦ παιδός σου πατρὸς δὲ ἡμῶν μετ’ ὀδύνης εἰς ᾅδου.
it will come to pass, on seeing that the boy is not there, that he will dieⓘ; and your servants will bring down the gray hairⓘ of your servant our father with griefⓘ to Sheòl.
32
כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים
ὁ γὰρ παῖς σου ἐκδέδεκται τὸ παιδίον παρὰ τοῦ πατρὸς λέγων Ἐὰν μὴ ἀγάγω αὐτὸν πρὸς σὲ καὶ στήσω αὐτὸν ἐναντίον σου, ἡμαρτηκὼς ἔσομαι πρὸς τὸν πατέρα πάσας τὰς ἡμέρας.
—— Septuagint (LXX) ——For your servant has taken responsibilityⓘ for the boy before the father, saying: If I do not bring him to you and do not set him before youⓘ, I shall be the one who has sinnedⓘ against the father for all the days.—— Masoretic (MT) ——For your servant made himself suretyⓘ for the boy before my father, saying: If I do not bring him back to you and set him before youⓘ, I shall have sinned against my father all the days.
33
ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו
νῦν οὖν παραμενῶ σοι παῖς ἀντὶ τοῦ παιδίου, οἰκέτης τοῦ κυρίου· τὸ δὲ παιδίον ἀναβήτω μετὰ τῶν ἀδελφῶν.
And now let your servant, I pray, remain in place of the boy a slave of my lordⓘ, and let the boy go up with his brothers.
34
כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי
πῶς γὰρ ἀναβήσομαι πρὸς τὸν πατέρα, τοῦ παιδίου μὴ ὄντος μεθ’ ἡμῶν; ἵνα μὴ ἴδω τὰ κακά, ἃ εὑρήσει τὸν πατέρα μου.
For how shall I go up to my fatherⓘ, and the boy not with me? Let me not see the evil that would find my fatherⓘ».