Back to Sources
Old Testament
The Bible as the first Jewish-Christian readers heard it
Parallel text: Masoretic Hebrew · Septuagint · translation · orthodox reading
0 of 267 pericopes read(0%)
Genesis 42 — Yaaqòv sees the grain: the sons go down to Egypt for the first time
v.
Hebrew (MT)
Septuagint (LXX)
Orthodox Reading
1
וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו
Ἰδὼν δὲ Ιακωβ ὅτι ἔστιν πρᾶσις ἐν Αἰγύπτῳ, εἶπεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ Ἵνα τί ῥᾳθυμεῖτε;
sawⓘ Yaaqòv that there was shèverⓘ in Egypt, and Yaaqòv said to his sons: «Why do you look at one anotherⓘ?»
2
ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות
ἰδοὺ ἀκήκοα ὅτι ἔστιν σῖτος ἐν Αἰγύπτῳ· κατάβητε ἐκεῖ καὶ πρίασθε ἡμῖν μικρὰ βρώματα, ἵνα ζῶμεν καὶ μὴ ἀποθάνωμεν.
And he said: «Behold, I have heard that there is shèver in Egypt; go downⓘ there and buy for us small provisionsⓘ from there, that we may live and not die».
3
וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים
κατέβησαν δὲ οἱ ἀδελφοὶ Ιωσηφ οἱ δέκα πρίασθαι σῖτον ἐξ Αἰγύπτου·
So the brothers of Yosèf went down, tenⓘ, to buy grain from Egypt.
4
ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון
τὸν δὲ Βενιαμιν τὸν ἀδελφὸν Ιωσηφ οὐκ ἀπέστειλεν μετὰ τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ· εἶπεν γάρ Μήποτε συμβῇ αὐτῷ μαλακία.
But Binyamìnⓘ, Yosèf's brother, Yaaqòv did not send with the brothers, for he said: «Let no assonⓘ befall him».
5
ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען
Ἦλθον δὲ οἱ υἱοὶ Ισραηλ ἀγοράζειν μετὰ τῶν ἐρχομένων· ἦν γὰρ ὁ λιμὸς ἐν γῇ Χανααν.
The sons of Yisraèlⓘ came to buy among those who were coming, because the ra'avⓘ was in the land of Kena'an.
6
ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה
Ιωσηφ δὲ ἦν ἄρχων τῆς γῆς, οὗτος ἐπώλει παντὶ τῷ λαῷ τῆς γῆς· ἐλθόντες δὲ οἱ ἀδελφοὶ Ιωσηφ προσεκύνησαν αὐτῷ ἐπὶ πρόσωπον ἐπὶ τὴν γῆν.
Now Yosèf was ha-shallìtⓘ over the land; it was he ha-mashbìrⓘ to all the people of the land. The brothers of Yosèf came and bowed down before him with their faces to the groundⓘ.
7
וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל
ἰδὼν δὲ Ιωσηφ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ ἐπέγνω καὶ ἠλλοτριοῦτο ἀπ’ αὐτῶν καὶ ἐλάλησεν αὐτοῖς σκληρὰ καὶ εἶπεν αὐτοῖς Πόθεν ἥκατε; οἱ δὲ εἶπαν Ἐκ γῆς Χανααν ἀγοράσαι βρώματα.
Yosèf saw his brothers and recognized themⓘ, but made himself a stranger toward themⓘ, and spoke with them harshlyⓘ and said to them: «Where do you come from?». They said: «From the land of Kena'an, to buy food».
8
ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו
ἐπέγνω δὲ Ιωσηφ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ, αὐτοὶ δὲ οὐκ ἐπέγνωσαν αὐτόν.
Yosèf recognized his brothers, but they did not recognize him — the recognition is one-sidedⓘ.
9
ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם
καὶ ἐμνήσθη Ιωσηφ τῶν ἐνυπνίων, ὧν εἶδεν αὐτός, καὶ εἶπεν αὐτοῖς Κατάσκοποί ἐστε· κατανοῆσαι τὰ ἴχνη τῆς χώρας ἥκατε.
—— Septuagint (LXX) ——And Yosèf rememberedⓘ the dreamsⓘ that he himself had seen, and said to them: «Kataskópoi (spies) you are; to observe the tracks of the landⓘ you have come».—— Masoretic (MT) ——Yosèf rememberedⓘ the chalomòtⓘ that he had dreamed concerning them, and said to them: «Meraglìm (spies) are you; to see the shameful partsⓘ of the land you have come».
10
ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל
οἱ δὲ εἶπαν Οὐχί, κύριε· οἱ παῖδές σου ἤλθομεν πρίασθαι βρώματα·
They said to him: «No, my lord; your servantsⓘ have come to buy food.
11
כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים
πάντες ἐσμὲν υἱοὶ ἑνὸς ἀνθρώπου· εἰρηνικοί ἐσμεν, οὐκ εἰσὶν οἱ παῖδές σου κατάσκοποι.
We are all sons of one single man; we are kenìmⓘ; your servants were not meraglìm (spies)».
12
ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות
εἶπεν δὲ αὐτοῖς Οὐχί, ἀλλὰ τὰ ἴχνη τῆς γῆς ἤλθατε ἰδεῖν.
—— Septuagint (LXX) ——He said to them: «No, but to see the tracks of the landⓘ you have come».—— Masoretic (MT) ——He said to them: «No: the shameful partsⓘ of the land you have come to see».
13
ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו
οἱ δὲ εἶπαν Δώδεκά ἐσμεν οἱ παῖδές σου ἀδελφοὶ ἐν γῇ Χανααν, καὶ ἰδοὺ ὁ νεώτερος μετὰ τοῦ πατρὸς ἡμῶν σήμερον, ὁ δὲ ἕτερος οὐχ ὑπάρχει.
They said: «Twelveⓘ your servants, brothers we are, sons of one single man in the land of Kena'an; and the youngestⓘ is today with our father, and the one is no moreⓘ».
14
ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם
εἶπεν δὲ αὐτοῖς Ιωσηφ Τοῦτό ἐστιν, ὃ εἴρηκα ὑμῖν λέγων ὅτι Κατάσκοποί ἐστε·
Yosèf said to them: «It is as I have told you: spies you are.
15
בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה
ἐν τούτῳ φανεῖσθε· νὴ τὴν ὑγίειαν Φαραω, οὐ μὴ ἐξέλθητε ἐντεῦθεν, ἐὰν μὴ ὁ ἀδελφὸς ὑμῶν ὁ νεώτερος ἔλθῃ ὧδε.
By this you will be put to the testⓘ: by the life of Par'òhⓘ — you shall not go out from here until your youngestⓘ brother comes.
16
שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם
ἀποστείλατε ἐξ ὑμῶν ἕνα καὶ λάβετε τὸν ἀδελφὸν ὑμῶν, ὑμεῖς δὲ ἀπάχθητε ἕως τοῦ φανερὰ γενέσθαι τὰ ῥήματα ὑμῶν, εἰ ἀληθεύετε ἢ οὔ· εἰ δὲ μή, νὴ τὴν ὑγίειαν Φαραω, ἦ μὴν κατάσκοποί ἐστε.
Send one of you to fetch your brother; you shall be held in custodyⓘ until your words are put to the test — is the truth with you? And if not, by the life of Par'òh: spies you are».
17
ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים
καὶ ἔθετο αὐτοὺς ἐν φυλακῇ ἡμέρας τρεῖς.
He held them in mishmarⓘ for three days.
18
ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא
Εἶπεν δὲ αὐτοῖς τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ Τοῦτο ποιήσατε καὶ ζήσεσθε – τὸν θεὸν γὰρ ἐγὼ φοβοῦμαι – ·
On the third day Yosèf said to them: «Do this and you shall live — I fear Godⓘ».
19
אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם
εἰ εἰρηνικοί ἐστε, ἀδελφὸς ὑμῶν εἷς κατασχεθήτω ἐν τῇ φυλακῇ, αὐτοὶ δὲ βαδίσατε καὶ ἀπαγάγετε τὸν ἀγορασμὸν τῆς σιτοδοσίας ὑμῶν
«If you are kenìmⓘ, let one single brother of you remain bound in your place of detention; and you goⓘ, carry the sheverⓘ for the hunger of your households.
20
ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן
καὶ τὸν ἀδελφὸν ὑμῶν τὸν νεώτερον ἀγάγετε πρός με, καὶ πιστευθήσονται τὰ ῥήματα ὑμῶν· εἰ δὲ μή, ἀποθανεῖσθε. ἐποίησαν δὲ οὕτως. –
And bring me your youngest brother; thus your words shall be verifiedⓘ and you shall not die». And so they did.
21
ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת
καὶ εἶπεν ἕκαστος πρὸς τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ Ναί· ἐν ἁμαρτίᾳ γάρ ἐσμεν περὶ τοῦ ἀδελφοῦ ἡμῶν, ὅτι ὑπερείδομεν τὴν θλῖψιν τῆς ψυχῆς αὐτοῦ, ὅτε κατεδέετο ἡμῶν, καὶ οὐκ εἰσηκούσαμεν αὐτοῦ· ἕνεκεν τούτου ἐπῆλθεν ἐφ’ ἡμᾶς ἡ θλῖψις αὕτη.
They said to one another: «Avalⓘ — guilty we are concerning our brother: we saw the anguish of his soulⓘ when he pleaded with usⓘ and we did not listen; therefore has come upon us this anguishⓘ».
22
ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש
ἀποκριθεὶς δὲ Ρουβην εἶπεν αὐτοῖς Οὐκ ἐλάλησα ὑμῖν λέγων Μὴ ἀδικήσητε τὸ παιδάριον; καὶ οὐκ εἰσηκούσατέ μου· καὶ ἰδοὺ τὸ αἷμα αὐτοῦ ἐκζητεῖται.
Ruven answered them: «Did I not tell you: do not sinⓘ against the yèledⓘ? And you did not listen; and behold, his blood is requiredⓘ».
23
והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם
αὐτοὶ δὲ οὐκ ᾔδεισαν ὅτι ἀκούει Ιωσηφ· ὁ γὰρ ἑρμηνευτὴς ἀνὰ μέσον αὐτῶν ἦν.
They did not know that Yosèf heard, because there was a melìtzⓘ between them.
24
ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם
ἀποστραφεὶς δὲ ἀπ’ αὐτῶν ἔκλαυσεν Ιωσηφ. – καὶ πάλιν προσῆλθεν πρὸς αὐτοὺς καὶ εἶπεν αὐτοῖς καὶ ἔλαβεν τὸν Συμεων ἀπ’ αὐτῶν καὶ ἔδησεν αὐτὸν ἐναντίον αὐτῶν.
He turned away from themⓘ and wept (vayyèvk); then returned toward themⓘ and spoke with them; he took from among them Shim'òn and bound him before their eyesⓘ.
25
ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן
ἐνετείλατο δὲ Ιωσηφ ἐμπλῆσαι τὰ ἀγγεῖα αὐτῶν σίτου καὶ ἀποδοῦναι τὸ ἀργύριον ἑκάστου εἰς τὸν σάκκον αὐτοῦ καὶ δοῦναι αὐτοῖς ἐπισιτισμὸν εἰς τὴν ὁδόν. καὶ ἐγενήθη αὐτοῖς οὕτως.
Yosèf ordered to fill their vesselsⓘ with grain, and to restore the kèsefⓘ of each one in his saqⓘ, and to give them tzedàhⓘ for the journey. So it was done for them.
26
וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם
καὶ ἐπιθέντες τὸν σῖτον ἐπὶ τοὺς ὄνους αὐτῶν ἀπῆλθον ἐκεῖθεν. –
They loaded their grain on the donkeys and went away from there.
27
ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו
λύσας δὲ εἷς τὸν μάρσιππον αὐτοῦ δοῦναι χορτάσματα τοῖς ὄνοις αὐτοῦ, οὗ κατέλυσαν, εἶδεν τὸν δεσμὸν τοῦ ἀργυρίου αὐτοῦ, καὶ ἦν ἐπάνω τοῦ στόματος τοῦ μαρσίππου·
One opened his saqⓘ to give mispòaⓘ to his donkey at the malònⓘ, and saw his silver — behold, it was in the mouth of his saddlebagⓘ.
28
ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו
καὶ εἶπεν τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ Ἀπεδόθη μοι τὸ ἀργύριον, καὶ ἰδοὺ τοῦτο ἐν τῷ μαρσίππῳ μου. καὶ ἐξέστη ἡ καρδία αὐτῶν, καὶ ἐταράχθησαν πρὸς ἀλλήλους λέγοντες Τί τοῦτο ἐποίησεν ὁ θεὸς ἡμῖν;
He said to his brothers: «My silver has been restored; behold, it is in my saddlebag». Their heart went outⓘ and they were frightened toward one another, saying: «What has Godⓘ done to us?»
29
ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר
Ἦλθον δὲ πρὸς Ιακωβ τὸν πατέρα αὐτῶν εἰς γῆν Χανααν καὶ ἀπήγγειλαν αὐτῷ πάντα τὰ συμβάντα αὐτοῖς λέγοντες
They came to Yaaqòv their father, in the land of Kena'an, and reported to him all that had befallen themⓘ, saying:
30
דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ
Λελάληκεν ὁ ἄνθρωπος ὁ κύριος τῆς γῆς πρὸς ἡμᾶς σκληρὰ καὶ ἔθετο ἡμᾶς ἐν φυλακῇ ὡς κατασκοπεύοντας τὴν γῆν.
«The man, lord of that landⓘ, spoke to us harshly (qashot) and treated us as spies of the country.
31
ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים
εἴπαμεν δὲ αὐτῷ Εἰρηνικοί ἐσμεν, οὔκ ἐσμεν κατάσκοποι·
We said to him: We are kenìm (honest/upright), we were not meraglìm (spies).
32
שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען
δώδεκα ἀδελφοί ἐσμεν, υἱοὶ τοῦ πατρὸς ἡμῶν· ὁ εἷς οὐχ ὑπάρχει, ὁ δὲ μικρότερος μετὰ τοῦ πατρὸς ἡμῶν σήμερον ἐν γῇ Χανααν.
Twelve we are, brothers, sons of our fatherⓘ; the one is no more and the youngest is today with our father in the land of Kena'an.
33
ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו
εἶπεν δὲ ἡμῖν ὁ ἄνθρωπος ὁ κύριος τῆς γῆς Ἐν τούτῳ γνώσομαι ὅτι εἰρηνικοί ἐστε· ἀδελφὸν ἕνα ἄφετε ὧδε μετ’ ἐμοῦ, τὸν δὲ ἀγορασμὸν τῆς σιτοδοσίας τοῦ οἴκου ὑμῶν λαβόντες ἀπέλθατε
The man, lord of that land, said to us: By this I shall knowⓘ whether you are kenìm — leave one single one of you with me, the grain for the hunger of your householdsⓘ take and go.
34
והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו
καὶ ἀγάγετε πρός με τὸν ἀδελφὸν ὑμῶν τὸν νεώτερον, καὶ γνώσομαι ὅτι οὐ κατάσκοποί ἐστε, ἀλλ’ ὅτι εἰρηνικοί ἐστε, καὶ τὸν ἀδελφὸν ὑμῶν ἀποδώσω ὑμῖν, καὶ τῇ γῇ ἐμπορεύεσθε.
Bring your younger brother to me; thus I shall know that you are not meraglìm (spies), that you are kenìm — I will give you your brother and the land you shall be able to traverseⓘ».
35
ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו
ἐγένετο δὲ ἐν τῷ κατακενοῦν αὐτοὺς τοὺς σάκκους αὐτῶν καὶ ἦν ἑκάστου ὁ δεσμὸς τοῦ ἀργυρίου ἐν τῷ σάκκῳ αὐτῶν· καὶ εἶδον τοὺς δεσμοὺς τοῦ ἀργυρίου αὐτῶν, αὐτοὶ καὶ ὁ πατὴρ αὐτῶν, καὶ ἐφοβήθησαν.
As they emptied their sacks, behold: the tzror kaspòⓘ of each one was in his sack. They saw their bundles of silver — they and their fatherⓘ — and they were afraid.
36
ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה
εἶπεν δὲ αὐτοῖς Ιακωβ ὁ πατὴρ αὐτῶν Ἐμὲ ἠτεκνώσατε· Ιωσηφ οὐκ ἔστιν, Συμεων οὐκ ἔστιν, καὶ τὸν Βενιαμιν λήμψεσθε· ἐπ’ ἐμὲ ἐγένετο πάντα ταῦτα.
Yaaqòv their father said to them: «You have bereaved me of my childrenⓘ — Yosèf is no more, Shim'òn is no more, and Binyamìn you would takeⓘ — upon me all of it has fallen».
37
ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך
εἶπεν δὲ Ρουβην τῷ πατρὶ αὐτοῦ λέγων Τοὺς δύο υἱούς μου ἀπόκτεινον, ἐὰν μὴ ἀγάγω αὐτὸν πρὸς σέ δὸς αὐτὸν εἰς τὴν χεῖρά μου, κἀγὼ ἀνάξω αὐτὸν πρὸς σέ.
Ruven said to his father: «Put my two sons to deathⓘ if I do not bring him back to you; put him in my hands and I will bring him back to you».
38
ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה
ὁ δὲ εἶπεν Οὐ καταβήσεται ὁ υἱός μου μεθ’ ὑμῶν, ὅτι ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ ἀπέθανεν καὶ αὐτὸς μόνος καταλέλειπται· καὶ συμβήσεται αὐτὸν μαλακισθῆναι ἐν τῇ ὁδῷ, ᾗ ἂν πορεύησθε, καὶ κατάξετέ μου τὸ γῆρας μετὰ λύπης εἰς ᾅδου.
He said: «My son shall not go down with you, because his brother is dead and he alone remains aloneⓘ; if an assonⓘ should befall him along the way that you travel, you would bring down my sevàhⓘ in sorrow to Sheòlⓘ».